ביום שישי, ראש חודש מנחם אב, אנו מציינים את פטירתו של אהרון הכהן הגדול. בשבת נקרא את הפרשיות מטות-מסעי, ותאריך הפטירה מוזכר בפרשת מסעי (זהו תאריך הפטירה היחיד המוזכר בתורה) – מה שמלמד על קשר מיוחד בין אהרון הכהן לפרשת השבוע.
 
קשר של אהבה

לאחר למעלה מארבעים שנה בהן ליווה אהרון הכהן את עם ישראל לצד משה אחיו, הוא נפרד מצאן מרעיתו והשיב את נשמתו לבוראו בטקס נורא הוד בהֹר ההר. התורה מספרת כי מותו של אהרון הכה את עם ישראל ביגון עמוק. גברים כנשים, מבוגרים כילדים התעטפו באבל וביכו שלושים יום את לכתו של אהרון.
 
חז"ל מספרים כי בין אהרון לעם ישראל שרר קשר עמוק ומיוחד במינו. הוא הפגין כלפיהם אהבה והם השיבו לו באהבה. מעבר לעבודתו ככוהן גדול במשכן, עסק אהרון כל ימיו בהשכנת שלום בין איש לרעהו ובין איש לאשתו. הוא היה עובר במחנה, שואל ומתעניין, מיישב סכסוכים, פותר בעיות בין שכנים ומשכין שלום-בית במשפחות.
 
בנוסף לכך, אחד מתפקידיו העיקריים של הכוהן היה לברך את עם ישראל בברכת הכוהנים. ברכה שיש בה סגולה מיוחדת, שאף קטרוג והפרעה לא יכולים לחסום את התממשותה. הכוהן מחויב לברך את עם ישראל באהבה ואם הוא חש שיש בלבו על מישהו בקהל וקשה לו לברכו מתוך אהבה – אסור לו לברך.
 
נקמה אישית

חשיבותה של האהבה עולה גם בפרשת מטות. הפרשה מספרת על מלחמת מדיין שהייתה שונה משאר המלחמות. היא לא נועדה לכיבוש שטחים. כל מטרתה הייתה "לתת נקמת השם במדיין". על פי ציוויו של הקדוש-ברוך-הוא גייס משה רבינו אלפי חיילים אך ורק כדי לנקום.
 
מה פשרה של נקמה זו? מסבירה תורת החסידות כי 'מדיין' מלשון 'מדון ומריבה'. אומת מדיין סימלה את הנטייה לפירוד ושנאת חינם, והקדוש-ברוך-הוא קבע כי כנגד נטייה כזו יש להיאבק עד חורמה. המדון הזה הוא שגרם את חורבן הבית ואת הירידה לגלות. זהו האויב האישי של השם.
 
לטעום מהגאולה
בראש חודש אב השבת אנו גם פותחים את החלק השני והמעיק יותר של ימי בין המצרים. בתשעת הימים שבית ראש חודש לתשעה באב נוהגים מנהגי אבלות חמורים יותר לאות אבל על חורבן שני בתי המקדש בתשעה באב.
 
חז"ל אמרו כי בית המקדש הראשון נחרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים ואילו בית המקדש השני נחרב בעוון שנאת חינם. החורבן הראשון נמשך שבעים שנה בלבד, והחורבן השני – כמעט אלפיים שנה!
 
בימים אלו שבין שבעה-עשר בתמוז לבין תשעה באב, ימי החורבן, עלינו להדגיש ביתר שאת את המאחד בינינו ולהימנע מעיסוק בחילוקי הדעות ובמחלוקות שבינינו. לאמץ את דרכו של אהרון הכוהן: 'אוהב שלום רודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'.
 
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח גילה כי אחרי כל כך הרבה שנות גלות וייסורים כבר תוקנה סיבת החורבן. כעת אנו מצווים להמשיך להשליט בינינו אהבת חינם, פשוט כדי להטעים את עצמנו כמה שיותר, ככל שאנו מסוגלים, מתחושת האהבה המופלאה שתשרור בינינו בגאולה האמיתית והשלמה, שתבוא תכף ומיד ממש.