ויקחו אליך פרה אדומה (במדבר יט,ב)

פרשתנו פרשת 'חוקת' מספרת לנו על 'מצוות פרה אדומה' הפרה הראשונה שהוקרבה במדבר ע"י משה רבינו, ועל הקשר המיוחד שלה - דוקא אליו.

 (המצוה - היא לקיחת פרה, שנולדה כשכל שערותיה אדומות, ואין בה שום מום ושנשמרה בקדושתה מקטנות - שלא יעלה עליה שום עול...

פרה זו, אמורה היתה להלקח אל מחוץ למחנה ושם - להשחט ולהשרף יחד עם גזרי עץ ארז (גאוה), אזוב וחוט של תולעת שני (שפלות)...

אחר כך, נלקח האפר משריפה זו ועורבב ב"מים-חיים" – שהוא מעיין,  שמעולם לא פסקו מימיו... כעת, יכלו מים מיוחדים אילו, שהוזו על כל מי שנטמא ב'טומאת מת' – לטהרו...)
     
 כי מציווי הקב"ה למשה: "ויקחו אליך (אל משה) פרה אדומה". מהמילה הזאת, לומדים חז"ל על שני דברים שמבטאים את הקשר של משה לפרה האדומה:

א) "שכל הפרות בטלות - ושלך קיימת". כלומר, רק מהפרה שעשה משה נשתמר אפר והכוהנים שהכינו את הפרות האחרות, היו צריכים להתקדש מאפר הפרה שעשה משה רבנו.

ב) בעניין הבנת המצווה: אף שמצווה זו מכונה 'חוק' - כי טעמה לא נודע (שהרי, פרט מעניין ועל-שכלי נוסף יש במצווה זו – שהאיש המזה את המים המטהרים - הוא עצמו - נטמא !...) אף לא לשלמה המלך - הרי למשה רבנו אמר הקב"ה: "לך אני מגלה טעם פרה".

סיבת המוות

הקשר המיוחד בין מצוות פרה אדומה למשה רבנו יובן בהקדמת מהותה של מצווה זו. חז"ל אומרים, שהפרה האדומה נועדה לכפר על חטא העגל ('עגל הזהב'...) ע"י שתבוא הפרה-האם ותקנח את הלכלוך, שיצר העגל-הבן...  כי אילו בני-ישראל לא היו חוטאים בעגל, היו זוכים ל"חירות ממלאך-המוות".   אמרו חז"ל, שבמתן-תורה נטהר העולם מזוהמת חטא עץ-הדעת, שבעטיו בוטלו החיים הנצחיים(!!) ונגזרה מיתה בעולם, ורק בגלל חטא העגל "חזרה זוהמתן". נמצא, שכל עניין המוות (שהפרה באה לטהר מטומאתו) נגרם בעטיו של חטא העגל.

תיקון שלם

אולם התיקון של הפרה האדומה חלקי בלבד - הוא מטהר רק מטומאת המת, אך אינו מסלק את עצם המוות מן העולם. תיקון זה יהיה רק בפרה העשירית, שאותה יעשה המלך המשיח. אז יתוקן בשלמות חטא עץ-הדעת וממילא יסולק המוות שבא בגללו, כדברי הנביא: "בילע המוות לנצח".

זה ההסבר לכך שהרמב"ם, כאשר הוא מפרט את הפרות שנעשו עד היום, מוסיף ומדגיש: "והעשירית יעשה המלך המשיח". בכך הוא רומז לשלמות התיקון של הפרה האדומה, כאשר היא תסלק לא רק את טומאת המת אלא גם את עצם המוות מן העולם, בזמן הגאולה.

כוחו של משה

לאור זאת יובן הקשר של משה רבנו למצוות פרה אדומה. כדי לגבור על עניין המוות, אנו זקוקים למשה רבנו, שניחן בכוח הנצחיות. על משה נאמר, שמעשי ידיו נצחיים (המשכן שעשה לא נחרב אלא רק נגנז ושמור עד היום). גם על משה עצמו נאמר: "לא מת משה... מה להלן עומד ומשמש, אף כאן עומד ומשמש".

כוחו זה של משה רבנו מסייע לעם-ישראל במשך כל הדורות לגבור על עניין המוות, שמסמל את ההתנתקות מהקדושה. גם מי שהתרחק מהקרבה אל ה', יכול לעורר בנפשו את 'ניצוץ משה' שבקרבו, את נקודת מסירות-הנפש הפנימית, ואז יוכל לגבור על כל פיתויי היצר ולהגיע לדבקות בה' וממילא לחיים, כפי שנאמר: "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם, חיים כולכם היום".

לחיים לחיים - חיים נצחיים, בקרוב ממש...