יח ניסן התשפ"ד (26.04.2024)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




ימי סגולה
שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.



|
שתפו:  
חבד » חגי ומועדי ישראל » תשעה באב » מאורעות היסטוריים


קמצא ובר קמצא

זה אירע בירושלים בשנת ג' תתכ"ו (66 לספירה) והיווה את אחד המאורעות המכריעים שהביאו את חורבן הבית וגלות עם ישראל. בירושלים חי יהודי שהיה לו ידיד בשם קמצא ושונא בשם בר קמצא, הבדל קטן שהתברר בהמשך כמשמעותי מאוד...


שיחות לנוער
י סיון התש"ע (23.05.2010)

זה אירע בירושלים בשנת ג' תתכ"ו (66 לספירה) והיווה את אחד המאורעות המכריעים שהביאו את חורבן הבית וגלות עם ישראל.

בירושלים חי יהודי שהיה לו ידיד בשם קמצא ושונא בשם בר קמצא, הבדל קטן שהתברר בהמשך כמשמעותי מאוד. באחד הימים ערך היהודי סעודה גדולה וביקש ממשרתו להזמין את כל ידידיו לסעודה וביניהם את ידידו קמצא. המשמש טעה ובמקום להזמין את קמצא הזמין את בר קמצא.

הגיע יום הסעודה, ובשעת הסעודה שם לב היהודי לפתע כי בין המסובים יושב שונאו – בר קמצא. הוא רצה שבר קמצא יעזוב את הסעודה מייד.

"מה אתה עושה כאן?" הוא זעם, "אתה משמיץ אותי ומעליל עלי עלילות, ויש בך החוצפה לבוא וליהנות מסעודתי?!"

"היות ואני כבר כאן" ענה בר קמצא, "הנח לי להישאר בסעודה ואני אשלם את דמי המנה שלי". היהודי דחה בזעם את ההצעה.

"אני מוכן לשלם חצי מדמי כל הסעודה, רק הנח לי להישאר ואל תבייש אותי ליד כולם", התחנן בר קמצא, אך היהודי סירב בתוקף.

בר קמצא ניסה מוצא אחרון בכדי למנוע את הבושה שבסילוק מהסעודה החגיגית, "אשלם לך את כל הוצאות הסעודה, רק הנח לי להישאר", אך היהודי סירב וגירש את בר קמצא לרחוב.

בר קמצא פגוע מהמאורע החליט לנקום ביהודי שגירש אותו. אך לא רק בו, אלא גם בחכמי ישראל שישבו באותה סעודה, "הם ישבו בסעודה ולא הגנו עלי, אני אגמול להם כגמולם".

בר קמצא ארז את חפציו ויצא לעבר רומי. הוא הצליח להתקבל לראיון אצל הקיסר בטענה שיש לו מסר חשוב לקיסר. "מה רצונך?" שאל הקיסר, "אדוני הקיסר ירום הודו, היהודים מתכננים למרוד בך!" השיב בר קמצא.
"האם יש לך הוכחות לכך?" שאל הקיסר. "כן!" ענה בר קמצא, "שלח להם קרבן על מנת להקריב בבית המקדש כפי שהינך שולח תמיד, ותראה האם יעלו אותו על המזבח או לא".

שלח הקיסר עגל בידיו של בר קמצא בתור קרבן לבית המקדש. בדרך לירושלים פצע בר קמצא את העגל בכדי שהכוהנים לא יקבלו את הקרבן שהינו בעל מום. כשאר הגיע בר קמצא לשערי בית המקדש עם הקרבן, אמר: "הבאתי קרבן מאת אדונינו הקיסר ירום הודו לבית המקדש". הכוהנים בדקו את העגל וגילו שהינו בעל מום.

הם התחבטו מה לעשות והעבירו את השאלה לפתחם של חכמי ישראל. חכמי ישראל החליטו שמכיוון שמדובר כאן בחשש שאי הקרבת הקרבן תתפרש כמרד, עליהם להקריב את הקרבן למרות היותו בעל מום. אך אז קם א' מהחכמים – זכריה בן אבקולס ואמר: "אם נקבל את הקרבן, יחשבו היהודים כי אפשר להביא לבית המקדש קרבנות בעלי מום". אמרו החכמים "נהרוג את בר קמצא, בכדי שלא ילשין עלינו ויעמיד את כולנו סכנה". אך שוב זכריה בן אבקולס התנגד: "יגידו כי מי שמביא למזבח קרבן בעל מום, דינו מוות...". הניחו לבר קמצא ללכת ולספר לקיסר כי מרדו בו היהודים.

הקיסר זעם ושלח את צבאותיו להשקיט את 'המרד'. כך – בגלל שנאת חינם, חרב בית המקדש וגלינו מארצינו. 




שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:
1
| 2011-08-02 05:16:32
להעיר שבציור יש מנורה עגולה















אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter