תיאור מעשה הבריאה נחתם במשפט: "אשר ברא אלוקים לעשות". מה הפירוש 'ברא – לעשות'? מסבירים חז"ל כי 'לעשות' פירושו לתקן. אלוקים ברא את העולם לא מושלם, במטרה שאנו "נעשה" – נתקן ונשלים את החסר.
 
החלק החסר בבריאה הוא הנוכחות הגלויה של הבורא. העולם נברא בצורה שמעלימה על היותו נברא על-ידי הבורא, ומאתנו נדרש לגלות את זה.
 
זוהי בעצם המטרה של קיום התורה והמצוות. התורה והמצוות הן התגלמות הרצון האלוקי, וכאשר ממלאים את הרצון האלוקי כאן בעולם – מביאים לגילוי הנוכחות של בעל הרצון, של הקדוש-ברוך-הוא. בפועל, תהיה הנוכחות האלוקית גלויה בעולם בגאולה השלמה, הקרובה מאוד לבוא, ואל היעד הזה אנו חותרים מאז הבריאה.
 
קיום הרצון האלוקי מביא אפוא את הבריאה לידי השלמות החסרה לה, ולכן מי שמקיים את רצונו של הקדוש-ברוך-הוא נחשב לשותף כביכול במעשה בראשית.
 
בגמרא מסופר על מפגש בין התנא רבי יהושע בן לוי לבין המשיח. רבי יהושע שאל את המשיח מתי יבוא, והמשיח השיב 'היום!'. כאשר עבר היום והמשיח לא הופיע, הסביר אליהו הנביא לרבי יהושע, כי המשיח התכוון 'היום – אם בקולו תשמעו'. כלומר, אם ימלאו את רצונו של הקדוש-ברוך-הוא.
 
לכתחילה, השיב המשיח 'היום' – כי הפוטנציאל לגאולה קיים בבריאה מהרגע הראשון של קיומה ובידינו הדבר לממש את הפוטנציאל – 'היום'. בכל יום. אלא שאם חלף היום והמשיח עדיין לא הופיע, מוכח כי הקדוש-ברוך-הוא מצפה לתוספת עשייה מצדנו ועלינו לעמול כי ביום החדש נעמוד בציפיות ונביא גאולה לעולם.