בראש פרשת השבוע, מצוין שכר המובטח על שמירת המצוות ולימוד התורה: "ונתנה הארץ יבולה", "עץ השדה ייתן פריו", "ונתתי שלום בארץ".
 
חז"ל מפרשים פסוקים אלו כהבטחות מופלאות שתתגשמנה בתקופת הגאולה. לדוגמה: "עץ השדה ייתן פריו" זו הבטחה שאף עצי סרק יישאו פירות.
 
הרמב"ם מסביר, כי הבטחות מופלאות אלה אינן אלא אמצעי. הן נועדו להעניק לנו שפע כללי ושקט ושלווה מוחלטים, כדי שנוכל להתמסר לגמרי לעיסוק בחכמת התורה.
 
חז"ל הקדישו יריעה ארוכה לתיאור השפע הגשמי של תקופת הגאולה. בפשטות, הסיבה לכך היא כדי לפתח ציפייה גבוהה לגאולה השלמה גם בקרב מי שדברים כאלה מדברים אליהם. אמנם מהותה האמיתית של הגאולה היא התעלות רוחנית מיוחדת במינה. אך מכיוון שההתעלות הזו לא מדברת לכולם (בלשון המעטה), האריכו חז"ל בתיאור התופעות שכן מדברות למי שאינו במדרגה גבוהה.
 
אולם האמת היא, שהייעודים הגשמיים המיוחדים מגלמים בתוכם גם את מהותה הרוחנית והאמיתית של הגאולה. באותה מידה שכיום יש לתורה שאדם לומד השפעה על התנהגותו ועל כל הווייתו – כך גם לעתיד לבוא, סודות התורה המופלאים שיתגלו יבואו לידי ביטוי גם בנפלאות גשמיות. אם כן, השכר הגשמי המתואר בתורה ובדברי חז"ל הנו השתקפות של ההתעלות הרוחנית העצומה, שנכונה לנו בגאולה האמיתית והשלמה שתבוא תכף ומיד ממש.