לצאת מהבית המואר של אבא צדיק, יצחק, לצאת מהישיבה של שם ועבר, בה עסק בעיונים רוחניים בלבד, וליפול על המקום הכי מושחת - "חרן" - שמסמל "חרון אף ה' בעולם". דווקא שם הוא מצליח: נישואים ושנים עשר ילדים- השבטים- שכולם מושלמים בחינוך טהור.

עם ישראל ניתק מהחממה של "בית אבא"; מבית-המקדש על כל הגילויים האלוקיים הנשגבים שבו, נדד למחוזות רחוקים פיזית ורוחנית, ודווקא במצב כזה הוא מקדש את העולם על-ידי תורה ומצוות

בהיותו בחרן, ובכלל בחוץ לארץ, חש יעקב בגלות, וחזרתו לארץ הייתה מין יציאה מגלות לגאולה. בזכות מלאכי ארץ ישראל שבאו לקראתו, טעם יעקב את טעם הגאולה כבר לפני שנכנס ממש אל תוך גבולות הארץ.