עלינו לשאת עיניים אל האין, אל האין סוף ולהיזכר בתכליתה של הגלות – ההתעלות שתהיה לכולנו בגאולה השלמה.

בשבוע שעבר קראנו את פרשת תולדות, כאשר יעקב איבנו קיבל את הברכות מאביו יצחק, ואחיו עשיו שציפה לברכות כעס כמובן, ולכן הוריו של יעקב שלחו אותו הרחק מהישג ידו של עשיו. רש"י מציין כי יעקב ברח ולמד תורה במשך ארבע עשרה שנים.

שמע הצדיק את דברי רבי דב-בער, סודות ורזין-דרזין. יקדה רוחו של הבארדיטשובר עד שלא התאפק; קם ממקומו ועטף במהירות את פניו של רבי דב-בער בטלית. “אהה, חלילה שאופנים ושרפים יתקנאו בך. שמור והיזהר מעינא בישא! - - - - ♦ מוגש ליום ההולדת וההילולא, ויום חג הגאולה ט-י’ כסלו -