משיח ב"סטֶאנד-בַּיי"
פרשתנו פרשת 'וישב', מספרת לנו על חלומו של יוסף הצדיק - בו השמש, הירח ואחד-עשר כוכבים משתחווים אליו... יעקב אבינו הבין מיד את משמעות החלום, כי יוסף יהיה מלך והוריו ואחיו ישתחוו לו. כלפי חוץ, גער יעקב ביוסף על כך שהוא הוגה ברעיונות כאלה, אך בלבו פנימה שמר את הדבר, כמו שנאמר: "ואביו שמר את הדבר". מצפה לראות בהתגשמותם של הדברים.
מדוע רצה יעקב וציפה לראות כיצד הוא וכל בני המשפחה כורעים ברך לפני יוסף?
התשובה היא, שיעקב לא ציפה לכריעת הברך, אלא לעצם העובדה שיוסף יהיה מלך. יעקב הבין שהחלום לא יכול להתקיים על כל משמעויותיו, משום שאמו של יוסף, רחל, כבר נפטרה והיא בוודאי לא תשתחווה אליו. הוא הסיק אפוא, כי כנראה כל החלק של ההשתחוויה לאו דווקא שיתגשם כפשוטו, וכמו שאמרו חז"ל "אין חלום בלא דברים בטלים". אולם לעצם היותו של יוסף למלך הוא קיווה וייחל.
כאשר הגיע יוסף לתפקידו הממלכתי במצרים הוא נותר דבק לחלוטין בהשם, למרות הטרדות הרבות והמתישות שבניהול הממלכה. בכך הוא הוכיח מהו יהודי נאמן. יעקב בטח בנאמנותו זו של יוסף ולכן הוא ציפה לראותו בתפקיד הזה. הוא ידע שלעם ישראל לדורותיו נכונו הפרעות וניסיונות קשים בעבודת השם, וכאשר יוסף יעמוד בניסיונות אלה, ייתן הדבר כוח לדורות - לעמוד בניסיונות שכאלה...
בנוסף לכך, ציפה יעקב למלכות גדולה אחרת שקשורה ליוסף - מלכותו של "משיח בן יוסף", זו שתבוא כהכנה והקדמה למלכותו של "משיח בן דויד". ציפייתו זו מעניקה כוח לכל יהודי, להמתין ולצפות באמת לבואו של המלך המשיח לגאול את עם ישראל - בפועל ובקרוב ממש.
אולי יעניין אותך גם
אנחנו חושבים שהתכנים הבאים עשויים לעניין אותך
