להקריב את הכול למען קירוב הזולת
זו הייתה חרפה אמתית. בן למשפחת אצולה כנענית לקח בשבי את דינה, בתו של יעקב אבינו, ועוד היה לו את האומץ לבוא לאחר-מכן ולבקש רשמית מיעקב כי יתיר לו לשאתה לאישה!
הסוף היה, כידוע, שבני יעקב הרגו את שכם, כפי שנקרא הגוי החצוף, את משפחתו ואת כל תושבי עירו שלא מנעוהו ממעשהו המביש. אלא שנשאלת השאלה, למה מלכתחילה עשה השם ככה? במה חטא יעקב הצדיק, שהסב לו הקדוש-ברוך-הוא בושה וחרפה כזו?
משיבים חז"ל, כי יעקב נענש על כך שלא הסכים לתת את דינה לאישה לעשיו אחיו. אילו הייתה דינה נישאת לעשיו היא הייתה מחזירה אותו בתשובה – ורק התנגדותו של יעקב מנעה זאת. ולכן הוא נענש.
***
גם אם אתנו לא מחמיר הקדוש-ברוך-הוא כפי שעם יעקב – מכל מקום, ניתן לנו כאן שיעור מאלף, עד כמה נדרש להקריב למען קירוב הזולת. אם למען קירובו של רשע כעשיו נדרש מיעקב לתת את בתו, עצמו ובשרו – ודאי וודאי שלמען קירובם של אחינו בני-ישראל, שאפילו הגרועים שבהם טובים עשרות מונים מעשיו, עלינו להשקיע את כל מה שיש לנו. את כל הקדוש והיקר לנו.
וזו אכן דרכה של שיטת החסידות, שמציינת בשבת זו את חג י"ט בכסלו – ראש-השנה לחסידות. ביום זה, לפני 222 שנים, השתחרר ממאסרו מייסד חסידות חב"ד, כבוד קדושת רבי שניאור-זלמן מלאדי. על פניו, נאסר הרבי בעקבות הלשנת-שווא כאילו הוא מורד במלכות הרוסית. אולם הרבי הסביר אז, כי המאסר הגיע כתוצאה מקטרוג שמימי על כך שהפיץ סודות-תורה נעלים להמון העם.
בשמים התנהל משא ומתן קשה בין המסנגרים למקטרגים, אולם בסוף נקבע כדעתם של המסנגרים – כי אמנם בכך שהופכים סודות-התורה נגישים לכול יש חילול מסוים של קדושתם, אבל הצלתם הרוחנית של נשמות-ישראל שווה את זה. כל יהודי נחשב לבנו יחידו של הקדוש-ברוך-הוא – ולמען עתידו של הבן היחיד הסכים הקדוש-ברוך-הוא "לבזבז" גם את היהלום שבכתר התורה; את הרובד הפנימי שבתורה, הנפרש בדרך מרתקת בתורת החסידות.
וזו בדיוק אותה נקודה הנלמדת מהאירועים שהזכרנו מפרשת-השבוע: למען קירוב הזולת, כדי להחזירו לצור מחצבתו – כדאי וראוי להקריב את הכול. כך הראה לנו הקדוש-ברוך-הוא, כאשר הסיר את הקטרוג מעל שיטת החסידות, וכך נדרש גם מכל אחד מאתנו.
***
זהו גם העיקרון העומד ביסודו של המפעל המופלא שהקים הרבי מליובאוויטש מלך המשיח – מפעל השלוחים העולמי. זוגות צעירים מתנתקים מסביבתם הטבעית במבחר שנותיהם – והולכים להתגורר בניכר. גברים ונשים מוכשרים, שיכלו ליהנות מחיים קלים ומאושרים – מקריבים את כל חייהם על חיפוש נשמות תועות, שצריך לעורר את הזיק היהודי בלבם.
יום יום, שעה שעה הם מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים. אוכל כשר הם מוכרחים לייבא מאי-שם. את ילדיהם כבר מגילאים רכים הם צריכים לשלוח למסגרות חינוך הנמצאות במרחק טיסה ולהיפגש עמם רק אחת לתקופה. אין בסביבתם חברים שחושבים ומדברים כמוהם ומבינים ללבם. ואלה רק מקצת משורת ההתמודדויות שלהם. אבל הם מוכנים לכול. הם הולכים בדבקות בדרך החסידות, המנחה להקריב את כל הקדוש והיקר למען טובתו הרוחנית של הזולת.
והדרך הזו, דרך ההקרבה המופלאה של החסידות – היא זו שלמעלה ממאתיים שנים סוללת לכל עם ישראל את המעבר הקרוב והנכסף אל הגאולה האמתית והשלמה, שתבוא תכף ומיד.
חג שמח. לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו.
אולי יעניין אותך גם
אנחנו חושבים שהתכנים הבאים עשויים לעניין אותך
