בִּגְלַל מַעֲשֵׂי הָרֹעַ וְהַשְּׁחִיתוּת שֶׁל הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, מַחְלִיט אֱלֹקִים לְהָבִיא מַבּוּל עַל הָאָרֶץ. נֹחַ בּוֹנֶה תֵּבָה, בָּהּ תִּשְׁהֶה מִשְׁפַּחְתּוֹ וּבַעֲלֵי הַחַיִּים בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי הַמַּבּוּל. אַרְבָּעִים יוֹם רְצוּפִים יָרְדוּ מֵי הַמַּבּוּל עַל הָעוֹלָם, וּמָחוּ אֶת כָּל הַחַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הַדָּגִים, אֲשֶׁר לֹא נִכְנְסוּ לַתֵּבָה, לֹא מֵתוּ בַּמַּבּוּל.

יַעֲקֹב יוֹצֵא מִבְּאֵר שֶׁבַע, בְּדַרְכּוֹ לְחָרָן. הוּא שׁוֹכֵב לִישֹׁן בְּבֵית אֵל, וְרוֹאֶה בַּחֲלוֹמוֹ סֻלָּם וּבוֹ מַלְאָכִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים. אֱלֹקִים מַבְטִיחַ לְיַעֲקֹב שֶׁיִּשְׁמֹר עָלָיו בְּכָל אֲשֶׁר יֵלֵךְ.