פרשתנו, פרשת ויקהל, מתחילה ביום שאחרי יום כיפור, היום בו משה רבינו ירד מהר סיני כשהוא מביא עימו את הלוחות השניות, כפי שקראנו בסוף הפרשה הקודמת - פרשת כי תשא.

פרשת השבוע - פרשת ויקהל, עם פירוש רש"י

את המסר על גילוי הקדושה העביר משה רבינו לכל עם ישראל ביחד, אנשים נשים וטף, כי כדי שתשרה השכינה בבני-ישראל צריכה לשרור ביניהם אחדות.

לאחר שמתמלאים בתורה, מוטל עלינו לעשות משכן – להפוך את העולם למקום שבו תשרה השכינה.

משה רבינו התחבר לה' על-ידי התורה הקדושה, על-ידי שלמד והתעמק בתורת ה' הוא התחבר אל נותן התורה, גם ללא עבודות המקדש.

דווקא כשתשקיע בעסק כמו יהודי, כשאת הנשמה אתה משאיר בחוץ, בכיוון החיים הרוחניים המתאימים לה, אז תקבל בכלי שהכנת את הברכה האלוקית.

המושג "ויקהל" מביע רעיון של חילוץ החלק הטוב מהכלל. הערב רב גרם לחטא, לכן נצטווה משה עתה לחלץ את החלק הזך והטהור של העם מאלו שהביאו לעולם את הזוהמה 

כאשר הציווי האלוקי יורד ונמסר לעם על-ידי משה רבנו - הדברים עוברים מיד לביצוע בפועל, בלא שום הפסק של עניינים אחרים. גם אם יצר הרע מנסה להתערב ולהפריע, הוא יכול רק לעכב את עשיית המשכן בכמה ימים, אבל בסופו של דבר העניין יסתיים בהצלחה. 

יהודי אינו צריך לשים את כל יהבו על הפרנסה. הוא צריך לעשות את כל הדרוש לפרנסתו, אבל עליו לזכור תמיד כי הפרנסה (בסופו של דבר...) באה מאת הקב"ה ו"ברכת ה' היא תעשיר". 

יום השבת רומז ל"יום שכולו שבת ומנוחה" – כפי שמכונים ימי הגאולה השלמה. כאשר תבוא הגאולה יעמוד על תלו בית-המקדש השלישי, שיהיה המושלם ביותר מכל בתי-המקדש. והשלמות הזו תלויה בעבודה שלנו כעת, ב'ערב שבת'