בשבוע שעבר קראנו את פרשת חיי שרה, ובה סיפור חתונת יצחק ורבקה.

 

בעליה הראשונה אנו קוראים כי לרבקה היו קשיים להרות, ויצחק ורבקה נעמדו בשני צידי החדר והתפללו לה' בבקשה לזכות בילדים. מיד לאחר מכן נכנסה רבקה להריון, אך עבר עליה זמן קשה, ולבסוף ילדה תאומים: הבן הראשון יצא אדום שיער ונקרא עשיו, ולאחריו יצא תינוק נוסף שידו אחזה בעקב עשיו, ועל כן נקרא שמו יעקב.

 

עשיו נהיה צייד, בזמן שיעקב נהיה איש תורה וספר. יום אחד, עשיו הגיע רעב הבית מן השדה והתחנן ליעקב שיתן לו אוכל, ובעבור כך מכר לו את בכורתו. חכמינו אומרים שהיה זה יום פטירתו של אברהם אבינו, והאוכל היה סעודת האבלים שהכין יעקב לאביו יצחק.

 

בעליה השניה אנו קוראים על הרעב שהיה בארץ, ויצחק מנסה לרדת למצרים, כפי שעשה אביו אברהם בעת שהיה רעב בזמנו, אך ה' אומר לו לא לעזוב את הארץ כיון שהוא הוקדש כקרבן לה', כאשר הועלה על המזבח בנסיון העקידה, ולכן לא מתאים שהוא יעזוב את ארץ הקודש.

 

יצחק מתגורר בסמיכות למלך אבימלך, וכמו אצל אביו אברהם, הוא אמר שאשתו הינה אחותו. המלך אבימלך הבין לבסוף שרבקה איננה אחות יצחק, והוציא פקודה שלא לגעת בהם.

 

התורה מספרת על ברכת ה' ליצחק, שהתבואה היתה פי מאה מאשר מה שזרע.

 

בעליה השלישית יצחק נהיה עשיר מופלג ובעל ממון ונכסים בארץ פלישתים, ולכן ביקשו ממנו התושבים לעזוב. יצחק אכן עובר משם, והוא חופר מחדש את בארות המים שחפר אביו אברהם, כיון שהפלישתים סתמו אותם. עבדיו חפרו בארות נוספות, אך הפלישתים רבו איתו גם עליהם. לבסוף עבר יצחק הלאה ושם מצא מנוח.

 

בעליה החמישית אנו קוראים את הסיפור המפורסם של ברכותיו לבניו. המדובר באחרית ימיו, כאשר יצחק הזדקן וכבדו עיניו מראות. יצחק ביקש מבנו בכורו עשיו להכין לו מטעמים, והוא יברך אותו עבור כך. אך רבקה שמעה זאת ורצתה שדווקא יעקב יזכה בברכות. לכן היא הכינה בשר כפי שאהב יצחק, ונתנה זאת ליעקב שהתלבש בבגדי אחיו עשיו. ואכן, יצחק מקבל את האוכל..

 

בעליה השישית מברך יצחק את יעקב בברכת "ויתן לך האלוקים". מיד לאחר מכן, בעת שיעקב עושה את דרכו החוצה, הגיע עשיו שהכריז כי הוא חזר עם האוכל עבור הברכה. יצחק מתפלא בקול ושואל מי הוא זה שקיבל את ברכתי זה עתה? עשיו כמובן כועס מאוד, ורבקה ויצחק שולחים את יעקב למרחק למען שלומו וביטחונו.