"אֲנִי מֵבִיא אֶת הֶחָלָב שֶׁלָּךְ לַשִּׁעוּר-תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ הַיּוֹם בַּיִּשּׁוּב. בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהָרַב לִמֵּד בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר: לַה' אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהָבִיא אֶת הֲכִי מְהֻדָּר!"

"אָסוּר לְהַרְבִּיץ", סִכְּמָה שִׁירָה אֶת הַשִּׂיחָה בְּפַרְצוּף רְצִינִי לְעֵבֶר הַקּוֹפִים וְכֻלָּם צָחֲקוּ.

"אַתָּה יֶלֶד חָכָם מְאוֹד", הִסְבִּיר לוֹ מְאֻחָר יוֹתֵר גַּם אַבָּא, "כָּל כָּךְ חָכָם, שֶׁחוֹשְׁבִים לְהַקְפִּיץ אוֹתְךָ כִּתָּה. אֲבָל אַתָּה לֹא מְנַצֵּל אֶת כָּל הַיְכוֹלוֹת שֶׁלְּךָ..."

כְּשֶׁאָדָם עָמַל וְהִתְיַגֵּעַ וְאַחַר-כָּךְ קִבֵּל שָׂכָר עַל עֲבוֹדָתוֹ - שִׂמְחָתוֹ שְׁלֵמָה וְאָז הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁקִּבֵּל דָּבָר טוֹב בֶּאֱמֶת. לָכֵן דְּרוּשָׁה עֲבוֹדַת-ה', כְּדֵי שֶׁהַשֶּׁפַע הָאֱלֹקִי יִתְקַבֵּל כִּשְׂכַר עֲבוֹדָה וְלֹא כְּמַתְּנַת-חִנָּם.

"אֲנִי מֻכְרָחָה לְנַצֵּחַ", הִמְשִׁיכָה שָׁנִי לְהַרְהֵר בְּעוֹד נֹעָה, שֶׁמָּשְׁכָה בִּכְתֵפֶיהָ מוּל הַשְּׁתִיקָה הַמִּתְמַשֶּׁכֶת שֶׁל שָׁנִי, שָׁתְלָה בַּמֶּרְחָב הַיָּרֹק שֶׁלְּפָנֶיהָ, בְּעֶזְרַת הָעִפָּרוֹן הָאָדֹם שֶׁלָּהּ, רַקָּפוֹת אֲדֻמּוֹת עָלִים.

יָאִיר הִבִּיט בַּמּוֹרָה בְּמַבָּט מַעֲרִיךְ, "אֲנִי יוֹדֵעַ, גַּם סַבָּא שֶׁלִּי לִמֵּד אוֹתִי אֶת זֶה. שֶׁגַּם בְּתוֹךְ דְּבָרִים לֹא נְעִימִים שֶׁקּוֹרִים לָנוּ, טְמוּנָה אַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל אֱלֹקִים אֵלֵינוּ". 

גַּם בָּעִנְיָנִים הָאַרְצִיִּים – הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁלָּנוּ, אָנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת הַפְרָדָה – לְהָאִיר אֶת הָאֱלֹקוּת שֶׁבָּהֶם וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לִקְדֻשָּׁה

"אוּלַי אֲכִילַת הַמַּצָּה בָּאָה לְהַזְכִּיר לָנוּ שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים עֲדַיִן בַּגָּלוּת, בְּמַצָּב בּוֹ אֵינֶנּוּ רוֹאִים וּמַרְגִּישִׁים בְּאֹפֶן מוּחָשִׁי אֶת הַקָּבָּ"ה כָּאן בָּעוֹלָם?"

כְּשֶׁיָּצָא מוֹטִי מֵהַבַּיִת, חָשַׁב לְעַצְמוֹ: 'נָכוֹן שֶׁהַיּוֹם יוֹם שִׁשִּׁי וְכֻלָּם עוֹזְרִים בַּבַּיִת, אֲבָל לִי אֵין כֹּחַ לַעֲזֹר כְּמוֹ כֻּלָּם. עָזַרְתִּי כְּבָר מַסְפִּיק. אֲנִי אוֹהֵב רַק לִקְרֹא וְלָנוּחַ. כָּכָה אֲנִי וְזֶהוּ!'

הָאֱמֶת הִיא שֶׁבִּכְלָל לֹא הִסְפַּקְתִּי לִשְׁמֹעַ מַה שֶּׁדִּבְּרוּ, הָיִינוּ עֲסוּקוֹת כָּל הַזְּמַן בַּסִּדּוּרִים הַטֶּכְנִיִּים. לֹא נוֹרָא, בְּסַךְ הַכֹּל עָשִׂינוּ מִצְוָה חֲשׁוּבָה נָכוֹן?

שָׁלוֹם לֹא פּוֹנֶה לְהוֹרָיו, וְלֹא מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּקְנוּ לוֹ נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת. שֶׁלֹּא תַּחְשְׁבוּ שֶׁמַּטְעַמֵּי חִסָּכוֹן נוֹבֵעַ הַדָּבָר. כְּלָל וּכְלָל לֹא. הוֹרָיו הָאֲמִידִים שֶׁל שָׁלוֹם יְכוֹלִים לִקְנוֹת לוֹ לְפָחוֹת מֵאָה זוּגוֹת נַעֲלַיִם בְּשָׁנָה, אִלּוּ רַק הָיָה מְבַקֵּשׁ.

הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים הַמִּשְׁתַּיְּכוֹת לְמִשְׁפַּחַת הַצֹּאן, מִצְטַיְּנוֹת בִּתְמִימוּת, בְּצַיְתָנוּת וּבְהִתְבַּטְּלוּת מֻחְלֶטֶת לִרְצוֹן הָאָדָם הַמַּנְהִיג אוֹתָן.

"אַבְרָהָם אָבִינוּ הִתְעַקֵּשׁ לְשַׁלֵּם כִּי הוּא הִכִּיר אֶת הַכְּלָל אוֹתוֹ הִסְבַּרְתִּי לָךְ מִקֹּדֶם. עַל מִצְווֹת צָרִיךְ לְשַׁלֵּם. דְּבָרִים טוֹבִים לֹא בָּאִים בְּקַלּוּת".

"יִצְחָק הִסְכִּים לְהֵעָקֵד בִּזְכוּת הַחִנּוּךְ שֶׁל אַבָּא שֶׁלּוֹ עַל הַכְנָסַת אוֹרְחִים", הִסְבִּירָה אִמָּא "וַאֲנִי בְּטוּחָה שֶׁגַּם אַתְּ תַּצְלִיחִי בִּזְכוּת הָאוֹרְחִים לִזְכֹּר תָּמִיד אֶת כָּל מַה שֶּׁה' מְצַוֶּה. בְּלִי שׁוּם הֶסְבֵּרִים".

בַּשִּׁעוּר הַבָּא, לֹא יָכֹלְתִּי שֶׁלֹּא לְהָעִיף מַבָּט עַל מְנַחֵם שֶׁיָּשַׁב וְלָמַד בְּכָל הָרְצִינוּת. הָיָה בָּרוּר שֶׁהוּא בְּדִיּוּק כָּמוֹנִי, לֹא חוֹשֵׁב עַל שׁוּם גְּמַ"ח וְעַל שׁוּם עִסּוּק אַחֵר. שְׁנֵינוּ הָיִינוּ בְּתוֹךְ הַתֵּבָה.

"אִם תִּזְכֹּר תָּמִיד שֶׁכָּל הָעִנְיָנִים בָּעוֹלָם, הָעֲיֵפוּת, הָרָעָב, הַכֶּסֶף וְהַחֲבֵרִים נִבְרָאִים בְּכָל רֶגַע מֵחָדָשׁ וּבְלִי הַתּוֹרָה אֵין לָהֶם קִיּוּם, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ קַל הַרְבֵּה יוֹתֵר לְהִתְנַהֵג לְפִי חֻקֵּי הַתּוֹרָה".

אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אִם גַּם לָכֶם הַפָּסוּק הַזֶּה נִשְׁמָע מוּזָר, אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי קָרָאתִי אֶת הַמִּלִּים הָאֵלּוּ הִתְפַּלֵּאתִי בִּמְיֻחָד. לְדַעְתִּי מֹשֶׁה הָיָה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשָּׁמַיִם לִשְׁמֹעַ, וּמֵהָאָרֶץ לְהַאֲזִין.

הֶאֱזַנּוּ בְּקֶשֶׁב רַב לַמִּלִּים שֶׁל הַמּוֹרֶה. "כְּשֶׁיְּהוּדִי לוֹקֵחַ אֶת הַזְּמַן הֲכִי מֻצְלָח שֶׁלּוֹ, וּמַקְדִּישׁ אוֹתוֹ לַה' - הוּא מְקַיֵּם אֶת מִצְוַת בִּכּוּרִים. גַּם הַיּוֹם, הַרְבֵּה שָׁנִים אַחֲרֵי שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ נֶחְרַב".

 "מַה טּוֹב בְּאֶפְשָׁרוּת לִבְחֹר? יוֹתֵר קַל אִם ה' הָיָה מַחְלִיט בִּשְׁבִילֵנוּ". כָּל הַהִתְלַבְּטֻיּוֹת בֵּין הַיְּצָרִים צָפוּ וְעָלוּ בְּמֹחָהּ שֶׁל שְׁלוֹמִית.

"אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִדְאֹג לְהַרְגִּישׁ אֶת הַקָּבָּ"ה לֹא רַק בָּעִנְיָנִים הַשְּׁמֵימִיִּים אוֹ בָּעִנְיָנִים הָאַרְצִיִּים, אֶלָּא גַּם בָּעִנְיָנִים שֶׁהֵם בֶּחָלָל - שֶׁהֵם לֹא גַּשְׁמִיִּים וְלֹא רוּחָנִיִּים".

"בַּחוּשִׁים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁלָּנוּ בֶּאֱמֶת אֲנַחְנוּ לֹא מַצְלִיחִים לִרְאוֹת אֶת הַמַּחֲזֶה, אֲבָל לַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ יֵשׁ חוּשִׁים מְעֻדָּנִים וְרוּחָנִיִּים יוֹתֵר, וְהִיא רוֹאָה אֶת הַמַּחֲזֶה".

הַהַקְהֵל הִסְתַּיֵּם. חִלַּקְנוּ טוֹפִי לְכָל יַלְדָּה, וְהַבָּנוֹת הִתְפַּזְּרוּ לַכִּתּוֹת. מְאוֹד שָׂמַחְתִּי בְּסִיּוּם הַהַקְהֵל. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא הָיָה הַקְהֵל מְיֻחָד וּמֻצְלָח. גַּם רִיקִי שָׂמְחָה, "ה' מְאוֹד עָזַר לָנוּ בַּהַקְהֵל שֶׁלָּנוּ" הִיא סִכְּמָה "רוֹאִים שֶׁהוּא שָׂמֵחַ בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁלָּנוּ".

"וְאֶת רוֹצָה לוֹמַר שֶׁאוּלַי הַמִּצְוָה שֶׁלִּי הִיא נְטִילַת יָדַיִם לְיַד הַמִּטָּה, וְלָכֵן כָּל כָּךְ קָשֶׁה לִי אִתָּהּ?" הִמְשִׁיכָה מוּשְׁקָא לַחְקֹר, כְּשֶׁהִיא מְנַסָּה לְהַשִּׂיג אֶת הַפְּסִיעוֹת הַמְּהִירוֹת שֶׁלִּי.

 "ה' הֶחְלִיט שֶׁכָּךְ יִקְרְאוּ לַפָּרָשָׁה. הוּא רָצָה לְהַרְאוֹת לָנוּ שֶׁגַּם אִישׁ רָשָׁע כְּמוֹ בָּלָק יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לַה' נַחַת".

"כְּשֶׁיֵּשׁ לָנוּ מִצְוָה בְּלִי שׁוּם הִגָּיוֹן, וּבְלִי שׁוּם פְּרָס, מַגִּיעָה לְפִתְחֵנוּ הַהִזְדַּמְּנוּת. הִזְדַּמְּנוּת לְהַרְגִּישׁ אֶת עֶצֶם הַנֶּפֶשׁ, אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁזּוֹעֶקֶת לְכָל יְהוּדִי שֶׁהִיא תָּמִיד רוֹצָה לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת וְלִהְיוֹת קְרוֹבָה לַה'".

"אָז אַתָּה מְנַסֶּה בְּכֹחַ לָתֵת לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁאֲנִי נִמְצָא בַּמִּדְבָּר, בִּזְכוּת הַמְּחִירִים הַיְּקָרִים שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִי?" שָׁאַל מֶענְדִּי אֶת יוֹרָם.
"מַמָּשׁ לֹא." עָנָה יוֹרָם בְּחִיּוּךְ. "הַפַּעַם, הֶחְלַטְתִּי דַּוְקָא לִתְרֹם לָכֶם אֶת הָאַרְטִיקִים לַמִּבְצָע הַנֶּחְמָד שֶׁלָּכֶם, בִּתְנַאי אֶחָד..."

"הַרְבֵּה פְּעָמִים קוֹרֶה לָנוּ מַצָּב שֶׁכֻּלּוֹ נִרְאֶה רַע וְלֹא טוֹב. לֹא כְּמוֹ שֶׁרָצִינוּ שֶׁיִּהְיֶה. אֲבָל, תָּמִיד אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִזְכֹּר וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה לָנוּ ה' – הַכֹּל לְטוֹבָה!"

"הַנְּתִינָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר הִיא - כַּאֲשֶׁר מִי שֶׁמְּקַבֵּל אֶת הַמַּתָּנָה, בֶּאֱמֶת רָאוּי לָהּ וְלֹא מְקַבֵּל סְתָם בְּחִנָּם. אָדָם צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ סִבָּה שֶׁבִּגְלָלָהּ יְקַבֵּל מַתָּנָה. אַחֶרֶת, הוּא לֹא יַעֲרִיךְ אוֹתָהּ וְלֹא יֵהָנֶה מִמֶּנָּה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ."

הָרַבִּי בְּפָרָשַׁת בְּהַר אוֹמֵר שֶׁהַמִּלָּה הַר רוֹמֶזֶת עַל עַזּוּת (חֻצְפָּה). לִכְאוֹרָה הָעַזּוּת הִיא אֵינָהּ מִדָּה טוֹבָה... אִם כֵּן, כֵּיצַד נֵדַע מָתַי זֶה כֵּן טוֹב וְאֵיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִדָּה זוֹ.