 |
 |
|
|
|
 |
 |
|
» הרבי מלובביץ'
|
|
» גאולה ומשיח
|
|
» חב"ד בעולם
|
|
» חב"ד בישראל
|
|
» מדור התוכן
|
|
» השיעורים היומיים
|
|
» לוח שנה עברי
|
|
» זמני הדלקת נרות
|
|
» ניגוני חב"ד
|
|
» חדשות חב"ד
|
|
» וידאו
|
|
» מגזין
|
|
» פרשת השבוע
|
|
» חגי ומועדי ישראל
|
|
» המדור לילדים
|
|
» אנציקלופדיה חב"דית
|
|
» אודותנו
|
|
» חב"ד באינטרנט
|
|
|
|
 |
|
|
ימי סגולה
שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
|
|
|
|
|
|
שוחד כהלכה! ברגע שאדם עושה תשובה בסיסית, נוטל הקב"ה 'שוחד' זה ומוחל על העוון לגמרי מעובד על פי שיחות הרבי מליובאוויטש מלך המשיח ט אב התש"ע (20.07.2010) לא ישא פנים ולא יקח שחד (דברים י,יז)
בפרשתנו פרשת 'עקב' עומד משה רבנו ומדגיש לפני עם-ישראל עד כמה עליהם להיות זהירים בעבודת-ה', שכן הקב"ה "הוא אלוקי האלוקים... אשר לא יישא פנים ולא ייקח שוחד". שני הדברים הללו - שהקב"ה אינו נושא פנים ואינו נוטל שוחד - הם לכאורה פשוטים ומובנים מאליהם, ולשם מה מדגיש זאת משה רבנו?
הדבר הראשון מובן יותר, שכן בני-ישראל הם בניו של הקב"ה, ואף נאמר במפורש: "יישא ה' פניו אליך"; כלומר, הקב"ה נושא פנים לישראל, כובש כעסו ומוחל עוונותיהם. לכן מפרש רש"י, שכוונת הפסוק "לא יישא פנים" היא למצב שעם-ישראל פורק את עולו של הקב"ה, שאז אינו נושא פנים לישראל.
שוחד בעולם הזה
אולם מה החידוש בכך שהקב"ה אינו נוטל שוחד? הלוא ידוע שהקב"ה מקיים בעצמו את כל המצוות שציווה לעם-ישראל, ואם נאמר בתורה איסור מפורש על נטילת שוחד, ודאי שגם הקב"ה מקיים זאת!
ההסבר טמון בפסוק אחר, שממנו עולה כי הקב"ה אכן נוטל שוחד מעם-ישראל. כך נאמר במשלי: "ושוחד מחיק רשעים יקח". מפרש המדרש: "ומהו השוחד שהקב"ה נוטל מישראל בעולם הזה? - תשובה ומעשים טובים. אמר הקב"ה לישראל... עשו תשובה, שאני נוטל שוחד בעולם הזה. אבל משאני יושב בדין לעולם הבא, איני נוטל שוחד".
מוחל מיד
שני הפסוקים הסותרים מתיישבים אפוא כך: אם עושה אדם עבירה ואינו שב עליה בתשובה, אבל מרבה במצוות בתקווה שאלה יחפו על העוון - על כך נאמר "לא ייקח שוחד" והקב"ה אינו מוחל על החטא; אבל אם שב האדם בתשובה על חטאו - נוטל הקב"ה 'שוחד' זה ומוחל על העוון.
ה'שוחד' שבכך הוא, שאין מקב"ה מצפה לתשובה שלמה דווקא כדי למחות על העוון, אלא ברגע שאדם עושה תשובה בסיסית (לפחות של - עזיבת החטא), נוטל הקב"ה 'שוחד' זה ומוחל על העוון לגמרי. מצד שורת הדין אפשר היה לומר, שכל עוד לא שב האדם על חטאיו תשובה מאהבה, לא נמחק העוון לגמרי. בא הפסוק ומגלה, שכבר בתשובה בסיסית נוטל הקב"ה 'שוחד' "מחיק רשעים" ומוחל על העוון.
רואה את העתיד
מדוע בכל-זאת נוטל הקב"ה 'שוחד' כזה, בשעה שאסר על דייני ישראל ליטול שוחד?
התשובה נעוצה בהבדל שבין הקב"ה ובין בני-האדם: דיין בשר-ודם אינו רשאי ליטול שום סוג של 'שוחד', והכלל שצריך להנחותו הוא - "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". אבל הקב"ה רואה ללבב ויודע שגם בתשובה בסיסית טמונים זרעיה של תשובה אמיתית ושלמה, ולכן הוא מוחל מיד על החטא.
כשיהודי שב בתשובה, אפילו היא בסיסית בלבד, רואה הקב"ה מיד כיצד היא עתידה להתפתח בעתיד לתשובה שלמה ופנימית, ומבחינתו נתבטלה מיד מציאותו של החוטא, עד שכבר אין את מי להעניש...
|
|
|
|
|
