"הֶחָלוּץ תָּמִיד בָּרֹאשׁ / חֲנִית בְּיָד אַחַת, בְּיָד שְׁנִיָּה מַכּוֹשׁ / לֹא נִירָא לֹא נִרְעַד, הַנִּצָּחוֹן מֻבְטָח לָעַד / לָנוּ עֵבֶר הַיַּרְדֵּן, הֵידָד!"

בְּהִמְנוֹן מְנַצְּחִים חָזְרוּ הַלּוֹחֲמִים הָאַמִּיצִים לַיִּשּׁוּבִים הַמְּבֻדָּדִים, שָׁם הִמְתִּינוּ לָהֶם הַיְּלָדִים וְהַנָּשִׁים בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם.
הָיוּ כָּאֵלּוּ שֶׁקָּרְאוּ לָהֶם 'חֲלוּצִים'. אֲחֵרִים קָרְאוּ לָהֶם 'מִתְנַחֲלִים' וַאֲחֵרִים כִּנּוּ אוֹתָם פָּשׁוּט 'מֻפְרָעִים'.

הַסִּפּוּר מַתְחִיל לִפְנֵי אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. כְּשֶׁעוֹד לֹא נִכְנַסְנוּ לָאָרֶץ. הָיָה אִתָּנוּ הַמַּנְהִיג הַנַּעֲרָץ, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.

פִּתְאוֹם מַגִּיעִים בְּנֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְגָד וּמְבַקְּשִׁים מִמֹּשֶׁה בַּקָּשָׁה נוֹעֶזֶת: הֵם מְעֻנְיָנִים לְהִתְיַשֵּׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי. כָּךְ פָּשׁוּט. לְהִתְנַחֵל בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, מֵעֵבֶר לַקַּו הַיָּרֹק שֶׁתּוֹחֵם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן הַמֻּבְטַחַת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

לָמָּה הֵם חַיָּבִים לִהְיוֹת יוֹצְאֵי דֹּפֶן? מָה רַע לָהֶם בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁהֵם חַיָּבִים לְחַפֵּשׂ מְקוֹמוֹת אֲחֵרִים? לָמָּה לְעַצְבֵּן אֶת כָּל הָעוֹלָם? גַּם כָּכָה כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ לֹא יִהְיֶה פָּשׁוּט, בִּשְׁבִיל מָה צָרִיךְ לְהוֹסִיף וְלִכְבֹּשׁ שְׁטָחִים נוֹסָפִים וּמְיֻתָּרִים?

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כּוֹעֵס מְאֹד עַל הַבַּקָּשָׁה. הוּא מוֹכִיחַ קָשׁוֹת אֶת בְּנֵי גָּד וּרְאוּבֵן וּמַשְׁוֶה אוֹתָם לַמְּרַגְּלִים הַחוֹטְאִים שֶׁלֹּא רָצוּ לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמָאֲסוּ בָּהּ בִּשְׁאַט נֶפֶשׁ.

לְבַסּוֹף, כְּפִי שֶׁתּוּכְלוּ לִקְרֹא בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, נֶעְתָּר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לַבַּקָּשָׁה, וּמְאַפְשֵׁר לִבְנֵי גָּד וּרְאוּבֵן לְהִתְנַחֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי, לְאַחַר שֶׁיַּעַבְרוּ חֲלוּצִים בַּמִּלְחָמָה עַל הָאָרֶץ.

וּמַה בֶּאֱמֶת הָיָה הַמֵּנִיעַ שֶׁל בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן לְהִתְיַשֵּׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי שֶׁלֹּא הָיָה מַמָּשׁ חֵלֶק מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל?
עַכְשָׁו מֻתָּר לְגַלּוֹת אֶת הַסּוֹד: בְּנֵי גָּד וּרְאוּבֵן הֵם 'מְשִׁיחִיסְטִים' בִּמְלוֹא מוּבַן הַמִּלָּה. בּוֹעֶרֶת בָּהֶם הַצִּפִּיָּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.

כַּאֲשֶׁר תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה, יוֹדְעִים בְּנֵי גָּד וּרְאוּבֵן, שִׁטְחֵי אֲדָמָה נוֹסָפִים יַהַפְכוּ לִהְיוֹת חֵלֶק מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תִּתְרַחֵב וְתִתְפָּרֵשׂ עַל שִׁטְחֵי עֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי, וַחֲלָקִים נוֹסָפִים. מַה שֶּׁרָצוּ בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן הוּא, לְזָרֵז אֶת הַתַּהֲלִיךְ וּלְהִתְיַשֵּׁב כְּבָר עַכְשָׁו בְּחֶלְקֵי הָאָרֶץ שֶׁיִּהְיוּ קְדוֹשִׁים בֶּעָתִיד, וּלְהָכִין גַּם אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה לִקְרַאת הַגְּאֻלָּה.

כְּבָר עַכְשָׁו מַכְשִׁירִים בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן אֶת הַקַּרְקַע לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וּמוּכָנִים בְּכָל לִבָּם לַגְּאֻלָּה.

וּמָה אִתְּכֶם? גַּם אַתֶּם מוּכָנִים?

(מְעֻבָּד ע"פ סה"ש תש"נ ח"ב ע' 541)