הרב יוסף יצחק קופצ'יק, בוליביה

בפרק האחרון ביומן הסאגה הזאת, השארתי אתכם עם טעם מריר חמצמץ של ביטול הטיסה. קנינו כבר כרטיסים לטיסה שתוציא אותנו מבוליביה, ואז פתאום כל התוכנית קרסה, הממשלה ביטלה את כל הטיסות המסחריות מבוליביה עד סוף אוגוסט, כולל הטיסה שלנו.

מה אומר לכם, האכזבה היתה קשה.

הרגשנו שהגענו לישורת האחרונה. העזרה מכל כך הרבה יהודים, שאפילו לא מכירים אותנו, אפשרה לנו כבר לכסות את רוב עלויות הנסיעה ולהוציא את המזוודות מהבוידם. ההתרגשות המריאה מעלה מעלה ואז נאלצנו לנחות בחזרה אל מציאות נוקשה…

התעשתנו. "חשוב טוב יהיה טוב" זה הרי הא"ב של חב"ד.

בינתיים מגיעות חדשות לא טובות מערים בבוליביה. הקורונה הולכת ומתפשטת. הבוליביאנים יודעים היטב את היכולות הרפואיות שלהם ו.. מכינים קברי אחים רח"ל. וכל זה לא נוגע לנו. לא בכוחותינו הגענו לשליחות הזו. אנחנו שליחים של הרבי מלך המשיח. מי ששלח אותנו, הוא מלווה אותנו. הוא ידאג לנו הלאה.

הסוכן היהודי מודיע לי פתאום שמתארגנת טיסת חילוץ. טיסת חילוץ, להבדיל מטיסה מסחרית רגילה, היא טיסה מיוחדת להוצאת זרים מבוליביה. טיסה כזו מקבלת אישור מיוחד מהממשלה, והיא לא מבוטלת כמו הטיסות הרגילות.

במדינת עולם שלישי, עד שהטיסה ממריאה אי אפשר לדעת כלום, אבל בכל זאת…

הבעיה? הטיסה הזו מלאה, מפוצצת. אין מקומות. ואנחנו צריכים 9 כרטיסים למשפחה שלנו פלוס לאחי וחברו, שהיו איתנו ולצידנו בכל התקופה הזו. לך תשיג 11 כרטיסים, כשאין מקום לסיכה….

הסוכן היהודי מפעיל קשרים. ידיד קרוב שלו הוא חבר של מנכ"ל "בואה", החברה הבוליאנית, שמוציאה את הטיסה. מפעילים לחץ ושכנוע. משפחה עם ילדים, ילד שצריך ניתוח (ברית!)…

יומיומיים חולפים. מתברר שעדיין אין אישור מהממשל לטיסה, אך לבסוף ב"ה האישור המיוחל מגיע, והנס הגדול, הסוכן מודיע לי, שאושרו לנו כרטיסים. אני בשמחה זהירה ממהר למשרד, ויוצא ממנו אחרי זמן קצר עם כרטיסים ביד!
אי אפשר לתאר את השמחה…

הטיסה יוצאת מס. קרוז, עיר בבוליביה, אני ממהר לקנות קודם כל טיסה מהעיר שלנו, לה פז, לעיר הזו. 18 שעות חניית ביניים. בקטנה. העיקר לצאת מבוליביה….

ננחת במיאמי. מה הלאה? מתחילים לבדוק את כל אפשרויות הטיסה לישראל ובמקביל, בודקים את הנושא הלכתית. הטיסה ממיאמי היא דרך ניו יורק. לעשות ברית במיאמי? בניו יורק? בארץ? ברית אחרי טיסה, כשהתינוק ב"מצב בידוד" מותרת? ואם שם – כמה זמן חייבים לחכות אחרי ברית? ומצטרפת בעיה: ניו יורק מחייבת בידוד לבאים ממיאמי. אז הרעיון לעצור בניו יורק יורד מהפרק.

לפי תשובת הרב והרופא, נבנה המסלול.

יציאה ביום שלישי מלה פז. 18 שעות בס. קרוז. טיסה למיאמי. 21 שעות שם וטיסה לניו יורק. את החניות הארוכות האלה לפחות נעשה סגורים בחדר במלון. לא שזה כזה בילוי: לצאת מהשדה עם כל הילדודס ומיליון מזוודות, לנסוע למלון, לבדוק ששום ילד או מזוודה או דרכון לא נעלם על הדרך. צ'ק אין וכבר צ'ק אאוט … והעלויות…

ולא, לא עושים ברית בדרך.

ממשיכים. איפה היינו? בניו יורק. חמש שעות נחכה בשדה. נרגיש הכי קרובים ל-770 בית חיינו, אבל אליו לא נגיע, השדה מדי רחוק מכדי להגיע עם כל החבורה, אפילו לביקור קצר. מניו יורק טיסה טראנס אטלנטית עד תל אביב.
טיסה במצב קורונה, מסיכות והכל, אבל אנחנו בדרך הביתה לארץ הקודש!

נוחתים ביום ששי. לא התבלבלתי. יוצאים ביום שלישי, נוחתים ביום ששי. כן. שלושה יממות!

התעייפתם רק מלקרוא את המסלול? ברור… ומה איתנו?… אנחנו עדיין מקווים להגיע עם ענני שמיא, זה בטוח יהיה יותר קל…

ב"מצב גאולה" – כנראה ניסע לירושלים, אבל אם עדיין חלילה "מצב קורונה", נעלה על רכבים ונעלה מיד לצפת עיר הקודש. לבידוד…

ומתי הברית? בארץ הקודש כבר נוכל לנשום לרווחה. נבצע בדיקת קורונה, והרב יפסוק.

כאן המקום להודות לכל עמישראל, שנחלץ לעזרתינו. בלעדיכם לא היינו מגיעים לרגע הזה! בעזרתכם הצלחנו לשלם את כרטיסי החילוץ היקרים מאוד!

ארץ הקודש! אנחנו בדרך!