קל להאמין במראה עיניים. קשה להאמין במה שלא רואים. אך הכי קשה להאמין בהפך ממה שרואים.
 
מספרים על הצדיק רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב, הנודע בשם 'סנגורם של ישראל', שמחה בפני הקדוש-ברוך-הוא על חוסר איזון משווע: כיצד אפשר לבוא בטענות ליהודים שנכשלים בעבירות, כאשר מנעמי העולם פרושים לנגד עיניהם ואילו גן-עדן וגיהינום מוכרים להם רק מהספרים. אם זה יהיה הפוך – אם גן-עדן וגיהינום יהיו מוחשיים מול העיניים, והעינוגים החומריים יהיו רק בספרים – מבטיח אני, אמר הצדיק, כי אף אחד לא יחטא.
 
הטבע האנושי בנוי כך, שהעיניים הם אמצעי התקשורת האמין ביותר על האדם. תקשורת ללא עיניים היא תקשורת הרבה יותר חלשה. לכן החוויות שמזומנות כאן בעולם הרבה יותר קורצות ומפתות. קל לאדם להתחבר אליהן הרבה יותר מאשר להתחבר לשכר הרוחני המובטח אותו מעולם לא ראה.
 
*
 
אולם, כאמור, האמונה במה שלא רואים עדיין אינה האמונה הקשה ביותר. משום שגם אם אין מראה-עיניים שעוזר לאמונה – לפחות אין מראה-עיניים שסותר לאמונה. הכי קשה להאמין בהפך ממה שרואים – בדברים שמראה-העיניים נוגד אותם.
 
זו, למשל, הסיבה שאנשים איבדו את אמונתם לאחר השואה. לנוכח הזוועות שחוו על בשרם, היה קשה להם להאמין בקיומו של בורא האוהב אותם ועושה הכול לטובתם – כאשר מה שנראה להם היה ההפך הגמור. מי שבכל זאת נותר מאמין – וישנם רבים כאלה – הגיעו למדרגה הגבוהה של האמונה. אמונה ללא פשרות, שאינה מתחשבת בשום גורם שהוא מלבד האמת הכתובה בתורה.
 
דוגמה נוספת לאמיתה כתובה שנסתרה ממראה-עיניים קשורה לפרשת-השבוע. בפרשת-השבוע מסופר על הזדקנותו של יעקב אבינו, על חוליו האחרון, הצוואה שציווה ועל הרגעים האחרונים של בניו במחיצתו. המונים הלכו אחר מיטתו של יעקב ממצרים אל מערת המכפלה שבחברון, ביניהם 36 מלכים מרחבי תבל, שהסירו כתריהם מעל ראש והניחום על מיטת יעקב לאות כבוד.
 
וכל זאת לא מפריע לחז"ל לקבוע בפסקנות: "יעקב אבינו לא מת". מה זאת אומרת לא מת? האם המיטה שליוו ההמונים הייתה ריקה? האם לחינם ספדו לו? האם קברו מישהו אחר במקומו? מסבירים חז"ל: "מקרא אני דורש". כלומר, לא היה כאן שום מחזה תעתועים. מסע הלוויה והקבורה היה ממשי, ומאז לא נצפה יעקב באף מקום. אבל מכך שהתורה נמנעה להשתמש לגביו בלשון מיתה, משמע כי לאמתו של דבר לא מת.
 
כך, חד וחלק! העיניים ראו מציאות אחת, אולם האמת היא מציאות אחרת ממה שנראה. למה? כי כך כתוב. והמאמין במדרגה הגבוהה – דבק במה שכתוב ולא במה שרואה.
 
*
 
דוגמה עדכנית לאמונה כזו היא האמונה בחייו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. לפני כ-28 שנה – בתקופה האחרונה שזכינו לשמוע מפיו דברים – אמר הרבי כי חייו יימשכו ברצף מהגלות אל תוך הגאולה השלמה. הרבי ניבא זאת כקביעה שאין עליה עוררין. בדיוק כשם שאין עוררין על ניבוייו אירועים גדולים שונים בדור האחרון. כל מילה שיצאה מפי הרבי הוכחה תמיד כאמת לאמיתה וכך גם אנו מתייחסים לדבריו אודות חיי עצמו.
 
משום כך, למרות שמראה-העיניים לא רק שאינו תומך באמונה זו אלא אף סותר אותה – אין זו עילה מוצדקת לטרפוד האמונה. כי המאמין האמתי לא בונה את אמונתו על פי מה שרואה, אלא אך ורק על פי מה שכתוב בתורה ומה שקובעים חכמיה.