הגשמת המטרה האלוקית שבבריאה היא דווקא בכך שיכיל גוף גשמי את ההתגלות האלוקית בשיאה, ולכן נהיה כולנו בגאולה נשמות בגופים.
הגאולה במהותה היא גילוי אלוקות רוחני. מכל מקום, אנו נחווה אותה בהיותנו בגוף גשמי. מדוע?
ההסבר על כך כפול: ראשית, אין זה הוגן לקפח את הגוף ולמנוע ממנו את ההנאה הרוחנית הנשגבת שתהיה בגאולה. הרי הגאולה באה כשכר על קיום המצוות בו שותף הגוף לא פחות מהנשמה, ואין שום סיבה שלאחר כל העבודה יוענק השכר לנשמה בלבד מבלי לשתף את הגוף.
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח משתמש כאן במשל החיגר והסומא המופיע בגמרא: "מלך בשר ודם, שהיה לו פרדס נאה והיה בו בכורות (תאני ביכורים) נאות והושיב בו שני שומרים, אחד חיגר ואחד סומא. אמר לו חיגר לסומא: בכורות נאות אני רואה בפרדס. בוא והרכיבני ונביאם לאכלם. רכב חיגר על-גבי סומא והביאום ואכלום. לימים בא בעל הפרדס, אמר להן: בכורות נאות היכן הן? אמר לו חיגר: כלום יש לי רגלים להלך בהן? אמר לו סומא: כלום יש לי עיניים לראות? מה עשה [המלך] – הרכיב חיגר על-גבי סומא ודן אותם כאחד".
ובענייננו: כשם שהענשה על חטא שנעשה בשותפות של שניים ניתנת לשני השותפים יחד – כך מן הראוי ששכר על מצוות שנעשו בשותפות של שניים – הגוף והנשמה – יינתן לשני השותפים יחד.
בנוסף, מסביר הרבי, הרבה יותר מזה: כל המטרה שלשמה נברא העולם היא "לעשות לו דירה בתחתונים". כלומר: להכשיר את המציאות הגשמית התחתונה והירודה לקבל אל תוכה את ההתגלות האלוקית הצרופה. את מה שנקרא בלשון החסידות: "גילוי עצמות אין-סוף ברוך-הוא". הגאולה היא היא ההתגלות הצרופה הזו, ולכן אילו היא תבוא לנשמות הרוחניות ללא הגופים הגשמיים, תאבד כל המטרה שבה – היות מציאות גשמית 'דירה' לבורא.
הגשמת המטרה האלוקית שבבריאה היא דווקא בכך שיכיל גוף גשמי את ההתגלות האלוקית בשיאה, ולכן נהיה כולנו בגאולה נשמות בגופים.
מקורות: סנהדרין צא, עב. תורת מנחם – מנחם ציון, עמוד 390. איגרות קודש לרבי מליובאוויטש, כרך ב, עמוד סו. שיחת הרבי מליובאוויטש, יום שמחת-תורה תשי"ט.