כניסתם של אהרון ובניו למשרת הכהונה הייתה כרוכה בסדרה של פעולות שונות, שנמשכה שבוע ימים. על כל המלאכה ניצח משה רבינו, שבמהלך כל אותו שבוע שימש הוא ככוהן. וכך אמר לו הקדוש-ברוך-הוא בתחילת התהליך: "ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך ואת בניו אתו". כרגע אתה הכוהן ועליך לקרב אליך, לדרגתך, את אהרון ובניו, כדי להפכם לכוהנים.
 
הכהונה ביהדות אינה רק שירות בתפקיד גרידא. הכהונה היא מהות. מהות רוחנית גבוהה. ולכן היה על משה לקרב אליו את מי שאמורים להיות כוהנים ולהאציל עליהם מקדושתו. להשרות עליהם מאותה קדושה שאפשרה לו לדבר עם השם "פנים אל פנים", ובכך לרומם אותם אל המדרגה הראויה להם.
 
לכל דור יש מנהיג הממלא את מקומו של משה-רבינו, כאיש ה"עומד בין השם וביניכם"; ממוצע מחבר בין הקדוש-ברוך-הוא לעם ישראל ולעולם כולו. קירובם של אהרון ובניו אל משה מלמד על השייכות הבלתי תלויה שיש לכל יהודי אל מנהיג הדור. כשם שאהרון ובניו קורבו אל משה עוד בטרם התחיל תהליך החלת הכהונה – כך גם לכל יהודי יש קרבה ממשית אל המנהיג בדורו בכל מצב שהוא.
 
קִרבה זו מאפשרת לכל יהודי, יהיה מי שיהיה, להתעלות על דרכיו הקודמים ולהתחיל לתפקד ככוהן רוחני, המקדיש את חייו לשירות הבורא. מבחינה רוחנית, אין כמובן מגבלה של השתייכות למשפחה ושבט. כל יהודי יכול להיות כוהן רוחני ולהתמסר לעבודת ה', ובכך לקרב את הגאולה השלמה ובניין בית המקדש השלישי, בקרוב ממש.