שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
הסימן הרביעי שכותב הרמב"ם לזיהויו של מלך המשיח הוא: "ויכוף כל ישראל לילך בה (בדרך התורה) ולחזק בדקה". בעצם, זוהי הפעולה העיקרית הנדרשת ממלך המשיח – להכין את עם ישראל לגאולה האמתית והשלמה.
ז שבט התשע"ט (13.01.2019)
הסימן הרביעי שכותב הרמב"ם לזיהויו של מלך המשיח הוא: "ויכוף כל ישראל לילך בה (בדרך התורה) ולחזק בדקה". בעצם, זוהי הפעולה העיקרית הנדרשת ממלך המשיח – להכין את עם ישראל לגאולה האמתית והשלמה.
הפועל "יכוף", בלשון עתיד (בשונה מהפועל שבהמשך ההלכה "ובנה מקדש", בלשון עבר) מוכיח שמדובר כאן בפעולה מתמשכת ולא בפעולה שהסתיימה. כמו כן, מסתבר לומר, כי כמי שתפקידו להביא לשלמות קיום התורה, שעליה נאמר "דרכיה דרכי נועם" (משלי ג יז) – לא עובד המשיח בדרך של כפייה בכוח. בהקשר אחר, כותב הרמב"ם עצמו כי "בני התועים שהדיחו אותם אבותיהם... ראוי למושכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה". ובכלל, אפשר להכריח אנשים להתנהג בצורה מסוימת, אך לא לשנות את פנימיותם. את זה ניתן לעשות רק באהבה. ולכן צריך לומר שהכפייה המדוברת אצל המשיח אינה בכוח.
בחסידות מבואר כי כפייה יכולה להיות גם בחיבוק אוהב. כך מוסבר על מה שמתואר במעמד הר סיני, "כפה עליהם הר כגיגית": הקדוש-ברוך-הוא הקרין אהבה עצומה על עם ישראל, שהכריחה אותם להחזיר לו אהבה ולקבל את כל מה שנאמר בתורה. וזו אפוא המשמעות של "ויכוף כל ישראל" של המשיח: אכיפה בדרכי נועם ובאהבה עצומה.
זהו עדיין לא השלב בו כולם כבר מקיימים תורה ומצוות, אלא השלב בו יש מישהו שלקח על עצמו את המשימה להוביל את כל עם ישראל לקיום תורה ומצוות. האחד והיחיד הזה הוא הרבי מליובאוויטש. באמצעות אלפי השלוחים הפזורים ברחבי תבל (וכידוע "שלוחו של אדם – כמותו") מגיע הרבי ליהודים בכל העולם (כפשוטו!) ומצית את אש האהבה הטבעית שבלבם לאביהם שבשמיים.
הרמב"ם משתמש בשני מטבעות לשון לתאר את מושא האכיפה של המשיח: "לילך בה ולחזק בדקה". ומבאר הרבי, כי "לילך בה" הכוונה לצדיקים שילכו בדרך התורה, ו"לחזק בדקה" הכוונה שאלו שעברו על דברי התורה ועליהם להתחזק ולחזור בתשובה.
פעולותיו של הרבי אכן פונות לשני סוגי היהודים המדוברים: במקביל ל"חיזוק הבדק" אצל רבבות יהודים, שחזרו לקיים תורה ומצוות בזכות הרבי, מחזק הרבי – בכמות ובאיכות – את ההליכה בדרך הנכונה גם אצל שומרי התורה והמצוות. הרבי פעל – וממשיך לפעול – להוספה כבירה בלימוד התורה על ידי תקנותיו השונות: לימוד יומי ברמב"ם היומי, לימוד הלכות בית הבחירה בימי "בין המצרים", לימוד מעמיק בסוגיות הגאולה האמתית והשלמה, ועוד. התגלמות מושלמת של "ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה".
מקורות: אבות ד, ב. משנה תורה לרמב"ם הלכות ממרים פרק ו הלכה ג. ליקוטי תורה לאדמו"ר הזקן ראה כב, א. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח: ליקוטי שיחות חלק ח עמוד 358. חלק כא עמוד164. שיחת מטות מסעי תשמ"ב סעיף כו. וראה ליקוטי שיחות כרך כג עמוד 395. 'יחידות' הרב גוטניק אצל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח בשנת תשכ"ז. וראה 'עתה ידעתי' ו'יחי המלך המשיח'.
אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il