התורה מתארת את חזרתו של יעקב אבינו לארץ-ישראל לאחר השהייה הארוכה בחרן, במילים "ויבוא יעקב שלם". ומסביר רש"י: "שלם בגופו... שלם בממונו... שלם בתורתו". כלומר: יעקב השלים את המסע מבלי שייפגע בשום מובן שהוא, פיזי כרוחני, למרות התנכלויותיהם של לבן ועשיו אליו.
 
על האבות הקדושים נאמר, כי כל מעשה שלהם מהווה הוראה ונתינת-כוח לכל בני-ישראל. ובמיוחד כאשר מדובר על מעשה של יעקב אבינו, ש"הייתה נשמתו... כלולה מכל הנשמות שבישראל..." (תניא, איגרת הקודש ז).
 
בענייננו, מורה השלמת המסע של יעקב אבינו ונותנת כוח לכל יהודי לעבוד על שלמות בכל התחומים שבעבודת-השם. לא להסתפק בשלמות בתחום אחד בלבד, אלא לחפש את השלמות בכל התחומים.
 
לדוגמה: יהודי שתומך במוסדות תורה בעין יפה ובכך הוא "שלם בממונו", לא יכול להסתפק בכך. עליו להיות גם "שלם בתורתו" ולמצות את יכולותיו הלימודיות בתורה.
 
גם בלימוד התורה עצמו יש דרישה להיות "שלם". כלומר, ללמוד את כל חלקי התורה כולם. וכפי שפוסק אדמו"ר הזקן בהלכות תלמוד תורה (פרק א, הלכה ד): "כל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס (פשט, רמז, דרוש, סוד) כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע, וכל מי ש... נתעצל... – צריך לבוא בגלגול עד שידע וישיג כל מה שאפשר לנשמתו".
 
במיוחד, יש מעלה יתרה בלימוד חלק הפנימיות שבתורה, המתבארת בטוב-טעם בתורת החסידות, כי כפי שכתב גדול תלמידיו של האריז"ל, הרב חיים ויטאל, בלימוד שכזה תלויה היציאה מהגלות והכניסה לגאולה השלמה.