שְׁלֹמֹה הוּא סוֹכֵן בְּסוֹכְנוּת בִּטְחוֹנִית כָּלְשֶׁהִי הַכְּפוּפָה לְמִשְׂרַד רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה. בְּמִסְגֶּרֶת תַּפְקִידוֹ הוּא נִכְנָס לִמְדִינוֹת עוֹיְנוֹת בְּזֶהוּת שְׁאוּלָה, מֵבִיא מוֹדִיעִין אֵיכוּתִי מֵשֶּׁטַח הָאוֹיֵב וּמְגַלֶּה אֶת מְזִמּוֹתָיו הַשְּׂטָנִיּוֹת.
עַד הַיּוֹם בָּטוּחַ אִיצִיק שֶׁאָבִיו שְׁלֹמֹה, עוֹסֵק בְּיִבּוּא וּמְכִירַת רְכִיבִים אֶלֶקְטְרוֹנִיִּים בְּרַחֲבֵי הַגְּלוֹבּוּס. מִדֵּי פַּעַם יוֹצֵא אָבִיו לִנְסִיעָה מְמֻשֶּׁכֶת. בְּדֶרֶךְ כְּלָל אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת מָתַי הוּא חוֹזֵר. לְעִתִּים שָׁב הוּא לְאַחַר חָדְשַׁיִם וְלִפְעָמִים אַחֲרֵי יוֹם-יוֹמַיִם.
שְׁלֹמֹה בֶּאֱמֶת מוֹכֵר רְכִיבִים אֶלֶקְטְרוֹנִיִּים לַחֲבָרוֹת שׁוֹנוֹת. לְפָחוֹת זֶה מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחֵלֶק מֵהַזְּמַן. אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהַחֶבְרָה שֶׁבְּנִהוּלוֹ מִתְפַּתַּחַת דַּי יָפֶה, הָרְוָחִים נָאִים לְמַדַּי, וְאִם תִּרְאוּ אוֹתוֹ בְּעַצְמְכֶם תְּקַבְּלוּ אֶת הָרֹשֶׁם שֶׁמְּדֻבָּר בְּאִישׁ עֲסָקִים מַצְלִיחַ. מַה שֶּׁלֹּא תֵּדְעוּ הוּא שֶׁעִסּוּקוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הוּא רַק כִּסּוּי לַעֲבוֹדָתוֹ הָאֲמִתִּית, הַנִּסְתֶּרֶת.
שְׁלֹמֹה הוּא סוֹכֵן בְּסוֹכְנוּת בִּטְחוֹנִית כָּלְשֶׁהִי הַכְּפוּפָה לְמִשְׂרַד רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה. בְּמִסְגֶּרֶת תַּפְקִידוֹ הוּא נִכְנָס לִמְדִינוֹת עוֹיְנוֹת בְּזֶהוּת שְׁאוּלָה, מֵבִיא מוֹדִיעִין אֵיכוּתִי מֵשֶּׁטַח הָאוֹיֵב וּמְגַלֶּה אֶת מְזִמּוֹתָיו הַשְּׂטָנִיּוֹת.
לֹא כָּל אֶחָד יָכוֹל לִהְיוֹת כְּמוֹ שְׁלֹמֹה. נִדְרָשִׁים לְכָךְ כִּשּׁוּרִים רַבִּים וּתְכוּנוֹת יוֹצְאוֹת דֹּפֶן, שֶׁלֹּא כָּל אֶחָד נוֹלָד אִתָּן.
בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה, כָּל אֶחָד יָכוֹל לִהְיוֹת כְּמוֹ שְׁלֹמֹה. כָּל אֶחָד יָכוֹל וְצָרִיךְ לִהְיוֹת מְרַגֵּל.
אֲנַחְנוּ חַיִּים בִּסְבִיבָה עוֹיֶנֶת. הָעוֹלָם מָלֵא בְּפִתּוּיִים, וְרוּחוֹת זָרוֹת מְנַשְּׁבוֹת בּוֹ בְּזַעַף. שְׂרִידֵי כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה הָאֲפֵלִים, מִתְאַמְּצִים בְּכָל כֹּחָם לִשְׂרֹד בְּשִׁלְטוֹנָם בָּרְגָעִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל הַגָּלוּת. תַּפְקִידֵנוּ הוּא לִכְבֹּשׁ אֶת הָעוֹלָם הַקָּטָן שֶׁלָּנוּ – גּוּף הָאָדָם, שֶׁיִּתְנַהֵג אַךְ וְרַק לְפִי רְצוֹן הַשֵּׁם. כְּמוֹ כֵן עָלֵינוּ לִכְבֹּשׁ אֶת סְבִיבָתֵנוּ הַנִּרְחֶבֶת בְּאֶמְצָעוּת הֲפָצַת תּוֹרָה וְיַהֲדוּת, וְלַהֲפֹךְ אוֹתָהּ לִמְקוֹם בָּטוּחַ בּוֹ יוּכַל הַשֵּׁם לִשְׁרוֹת.
עַל מְנָת 'לִכְבֹּשׁ אֶת הָאָרֶץ' בְּאֹפֶן סוֹפִי וּמֻחְלָט וּלְהָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה, שׁוֹלֵחַ הָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ אוֹתָנוּ כִּמְרַגְּלִים. הוּא סוֹמֵךְ עָלֵינוּ שֶׁנִּהְיֶה פִּקְּחִים וְלֹא נַחְזֹר עַל טָעוּת הַמְרַגְּלִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁשָּׁלַח מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. הוּא סוֹמֵךְ עָלֵינוּ שֶׁנִּבְחַן בְּעַצְמֵנוּ מַהִי הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁלִיחוּת שֶׁהֵטִיל עָלֵינוּ. הוּא סוֹמֵךְ עָלֵינוּ שֶׁנְּכַוֵּן לָאֱמֶת וְנַשְׁלִים אֶת בִּצּוּעַ הַמַּטָּרָה בִּמְהֵרָה!
(ע"פ סה"ש תשמ"ח ח"ב ע' 495)