אַתְּ מְקַיֶּמֶת מִצְוַת כִּבּוּד הוֹרִים יָפֶה מְאֹד. אֲבָל הַמְיֻחָד שֶׁבָּךְ הוּא שֶׁאַתְּ מוֹשֶׁכֶת אִתָּךְ גַּם אֶת אֲחוֹתֵךְ הַקְּטַנָּה. אַתְּ נוֹתֶנֶת גַּם לַאֲחֵרִים לֵהָנוֹת מֵהַתּוֹרָה שֶׁבָּךְ - מֵהַמִּצְוָה הַמְּתוּקָה שֶׁאַתְּ מְקַיֶּמֶת".
אִמָּא חָזְרָה הַבַּיְתָה עֲיֵפָה מֵעֲבוֹדָתָהּ. הִיא הִתְכַּוְּנָה לְהַחְלִיף אֶת בְּגָדֶיהָ לְבִגְדֵי בַּיִת, וְלַחְזֹר לַסָּלוֹן, לְמִרְפֶּסֶת הַכְּבִיסָה וְלַמִּטְבָּח, לְהַתְחִיל בַּעֲבוֹדוֹת הַבַּיִת הַמַּמְתִּינוֹת לָהּ: בִּשּׁוּל הָאֲרוּחָה, טִפּוּל בַּכְּבִיסָה וְעוֹד וְעוֹד. אַךְ הָעֲיֵפוּת גָּבְרָה עָלֶיהָ, וְהִיא הִתְיַשְּׁבָה עַל הַמִּטָּה... עָבְרוּ דַּקּוֹת סְפוּרוֹת וְאִמָּא כְּבָר הָיְתָה יְשֵׁנָה.
"אִמָּא... אִמָּא... אִמָּא! אֲנִי רוֹצָה אֹכֶל!!!" קָרְאָה תָּמָר בְּקוֹל מֵהַסָּלוֹן - כְּשֶׁהִבְחִינָה שֶׁאִמָּהּ לֹא מַגִּישָׁה אֶת הָאֲרוּחָה כָּרָגִיל.
"שְׁששש... אִמָּא יְשֵׁנָה" הִסְּתָה תְּהִלָּה אֶת תָּמָר "אִמָּא עָבְדָה קָשֶׁה הַיּוֹם. הִיא חֲזָרָה עֲיֵפָה. נָכוֹן שֶׁאַתְּ רוֹצָה שֶׁלְּאִמָּא יִהְיֶה הַרְבֵּה כֹּחַ?" לָחֲשָׁה תְּהִלָּה בְּאָזְנֶיהָ שֶׁל תָּמָר. "כֵּן..." עָנְתָה תָּמָר וְחִיְּכָה.
חִיְּכָה גַּם תְּהִלָּה וְהִמְשִׁיכָה "כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְאִמָּא הַרְבֵּה כֹּחַ הִיא צְרִיכָה לָנוּחַ. בּוֹאִי נֵלֵךְ יַחַד לַמִּטְבָּח – אֲנִי אָכִין לָךְ אֶת הָאֹכֶל שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת. זֶה לֹא יִהְיֶה בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁל אִמָּא - אֲבָל זֶה יִהְיֶה טָעִים" הִצִּיעָה תְּהִלָּה וּכְבָר שְׁתֵּיהֶן צָעֲדוּ יַחַד לְכִוּוּן הַמִּטְבָּח.
בַּזְּמַן שֶׁהֵן הָיוּ בַּמִּטְבָּח הֵחֵל אַהֲרֹן הַקָּטָן לִבְכּוֹת "אִמָּא, בּוֹאִי! אִמָּא, בּוֹאִי!!!" קָרָא אַהֲרֹן שׁוּב וָשׁוּב. תְּהִלָּה עָזְבָה הַכֹּל מִיָּדֶיהָ. וּכְבָר מִהֲרָה לִקְרַאת אָחִיהָ - אַךְ לְפֶתַע נֶעֶצְרָה.
בְּאֶמְצַע הַפְּרוֹזְדוֹר יָשְׁבָה תָּמָר עִם אַהֲרֹן הַקָּטָן לְיָדָהּ. וְהִיא מַסְבִּירָה לוֹ בְּרֹגַע וּבְסַבְלָנוּת: "אִמָּא יְשֵׁנָה, מָתוֹקִי, אוּלַי אֲנִי אֶעֱזֹר לְךָ?"
לְפֶתַע יָצְאָה אִמָּא מֵהַחֶדֶר, וְקָרְאָה: "תָּמָר שֶׁלִּי יְקָרָה, אֵין כָּמוֹךְ". תָּמָרִי הַקְּטַנָּה נֶהֶנְתָה לְקַבֵּל מַחְמָאָה וּנְשִׁיקָה. וְאִמָּא הִמְשִׁיכָה לְכִוּוּן תְּהִלָּה: "גַּם לָךְ אֶפְשָׁר לִקְרֹא תָּמָר - אַתְּ מַמָּשׁ כְּעֵץ הַתָּמָר - עָלַיִךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר 'צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח'. כָּךְ ה' רוֹצֶה שֶׁנִּהְיֶה - כְּעֵץ שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוֹת מְתוּקִים. פֵּרוֹת שֶׁגַּם אֲחֵרִים יְכוֹלִים לֵהָנוֹת מֵהֶם.
אַתְּ מְקַיֶּמֶת מִצְוַת כִּבּוּד הוֹרִים יָפֶה מְאֹד. אֲבָל הַמְיֻחָד שֶׁבָּךְ הוּא שֶׁאַתְּ מוֹשֶׁכֶת אִתָּךְ גַּם אֶת אֲחוֹתֵךְ הַקְּטַנָּה. אַתְּ נוֹתֶנֶת גַּם לַאֲחֵרִים לֵהָנוֹת מֵהַתּוֹרָה שֶׁבָּךְ - מֵהַמִּצְוָה הַמְּתוּקָה שֶׁאַתְּ מְקַיֶּמֶת".
(עפ"י לקו"ש חֵלֶק ב' עמ' 557-558 )