מי מאתנו לא עמד בפני רופא נבוך, מתוודה בנוסח: "אני מצטער אבל המחשב לא נותן לי". או מול מגוון של כשלים תפקודיים חמורים בגלל ש"המחשבים נפלו".
 
היום מכונות יכולות לעשות דברים מדהימים, אך במובנים רבים הן מייצגות את הגולם שקם על יוצרו. הכוונה איננה לפיתוח מודעות סיליקונית זדונית, אלא לחוסר היכולת שלנו, בני האדם, לעמוד בפיתוי לנצל את היכולות המדהימות של מחשבים ורובוטים, למרות שמהירות קבלת ההחלטות וביצוע המשימות שלהם הופכת לגדולה מכדי שנוכל לפקח עליה.
 
ואנו ממשיכים לבנות ולתכנת אותן, למרות שאפשר לומר בפה מלא כי הן שולטות בנו. כבר בלתי אפשרי לבני האדם להישאר בתמונה כמקבלי החלטות בלעדיים. במקום זאת – מתפשרים על פיקוח מרחוק שתפקידו "להיות על המעגל". לא מעט מומחי מחשב "שוברים את הראש" להבין כיצד בכל זאת ניתן לשמר את השליטה האנושית במערכות ממוחשבות. אולי נכון יותר לומר, כיצד ניתן להשיב אלינו את השליטה לאחר שנתנו להן אותה.
 
גם ברוחניות זה עובד ככה. מרכז השליטה האנושי העצמי יכול להישמר על ידי אחת משתי הנפשות המפעמות בנו. האחת היא "הבהמה שבאדם" והשנית היא "האדם שבאדם". הראשונה מגלמת את החלק האנוכי שבנו, שמחפש נהנתנות וסיפוק עצמי בכל דרך אפשרית. השנית מגלמת את הממד הנעלה שבנו, המזהה את האלוקות העליונה כטוב המוחלט, ומסוגל להתעלם ולאיין את כל היתר.
 
מסיבות שונות, ובשכיחות גבוהה במיוחד בדור האחרון, העבירו רבים מאתנו את השליטה אל הבהמה שבנו. מרשים לה להשתלח ולהתחזק – ואחר כך "שוברים את הראש" כיצד להשיב את השליטה אל האדם שבנו. ניסיונות אלו עומדים, בעצם, בבסיסו של "החיפוש העצמי" הנפוץ היום.
 
מי אני באמת, בהמה מאולפת או אדם? מה בעצם שולט בי? מדוע אני קרוע בין צרכים ביולוגיים לבין ערכים רוחניים? מותר האדם (שבאדם) מן הבהמה (שגם כן באדם) – מהו? כיצד מחזירים את השליטה על חיי לידי הכוח הנכון? והכי חשוב: כיצד לא מבזבזים יותר את החיים במאבקי סרק פנימיים, צעד קדימה צעד אחורה, מבלי להרגיש התקדמות משמעותית ?
 
תשובות לכל אלו ולעוד הרבה יותר – בספר היסוד של חסידות חב"ד, 'תניא', ובכל שאר ספרי החסידות המוסיפים ביאור להדרכות שבתניא. במיוחד בספריו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, מקבלות כל ההדרכות משמעות אקטואלית מותאמת לתקופתנו אנו. שיעורים בחסידות מתקיימים בבתי חב"ד בכל מקום – כדי להיגאל מעריצותו של החלק האוטומטי שבנו, וממילא להיגאל כבר עד הסוף. אין שום דבר יותר דחוף מזה.