ל"ג בעומר הוא יום ההילולא הנחגג ביותר בעולם היהודי. נהירת הרבבות אל מערת הקבורה של רבי שמעון בן יוחאי במירון ביום הסתלקותו, היא תופעה שאין לה אח ורע. מכל הזרמים והעדות מגיעים להתפלל על קבר הצדיק, ובמקביל – ליטול חלק בריקודי השמחה הגדולה. שמחה שמתנהלת לפי צוואתו האישית של רבי שמעון, בגלל העלייה הרוחנית הנשגבה שזוכה לה נשמתו ביום פטירתו ובמיוחד בגלל בשורתו של היום: התחלת ההתגלות של פנימיות התורה, שתגיע לשלמותה בגאולה האמתית והשלמה.
 
גם כאלה שאינם עולים למירון, עורכים בליל ההילולא מדורה גדולה ושמחים לאורה. על פי תקנתו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, מתקיימות ביום זה ברחבי תבל אלפי תהלוכות עם מוצגי יהדות, בהן נוטלים חלק כמיליון ילדים ויותר – גם זאת לכבודו של רבי שמעון בן יוחאי.
 
***
 
במה זכה רבי שמעון, שהכול מנציחים את זכרו? – ובכן, ראשית, מפורסמת לכול מסירות-הנפש שלו למען התורה. שלוש-עשרה שנים היה ספון במערה יחד עם בנו, רבי אלעזר, וכשגופיהם טמונים בחול עד צוואר שכבו ושקדו בלימודם. בנוסף, שם דבר היא התמצאותו של רבי שמעון בכל מקצועות התורה. אין בין מאות פרקי התלמוד ולו אחד שלא מצוטטים בו דברים משמו. רבי שמעון הוא גם כידוע ראש מנחילי פנימיות התורה, וחידושיו המופלאים בתורה זו מכונסים בספר הזוהר הנודע.
 
תלמידיו, שהתאבקו בעפר רגליו, קשרו לראשו תארים אלוקיים מפליגים שלא מוצאים כמותם בדברי ימי ישראל. אך למרות זאת נהג רבי שמעון מצדו בענווה בלתי מצויה כלפיהם וכינה אותם בשם "חבריי". יחס זה הפך למותג, עד כדי כך, שמזכירים בתלמוד אותו ואת תלמידיו כ"רבי שמעון וחבריו".
 
גדלות מופלאה לצד ענווה לא שגרתית מהוות שילוב מפעים שחז"ל רואים בו את מעלתו של בורא העולם. וכמו שאמרו: "במקום שאתה מוצא גדולתו של הקדוש-ברוך-הוא – שם אתה מוצא ענוותנותו". לכן, כאשר השילוב המדהים של גדולה וענווה שכאלו מאירות אצל צדיק – לא פלא שהוא נחקק לעד בלב העם היהודי.
 
מודל המחנך שעיצב רבי שמעון הוא מושלם. לשדר לתלמידים חביבות ואהבת-ישראל אמתית, וזאת מבלי לאבד כהוא זה מההערכה המופלגת שהם רוחשים אליו. תהלוכות היהדות שבל"ג בעומר נושאות גם הן את המסר החינוכי הזה ולכן הן מתקיימות במיוחד עבור היעד החינוכי של העם – דור העתיד.
 
***
 
רבי שמעון בר-יוחאי חי תקופה קצרה לאחר חורבן הבית השני, ואחת הבשורות הגדולות ביותר שבישר לעם היהודי קשורה לגאולה: "בוא וראה כמה חביבין ישראל... שבכל מקום שגלו – שכינה עמהן... ואף כשהן עתידין ל(ה)יגאל – שכינה עמהן!". הוא גילה לכולנו את מה שעינינו החומריות לא מסוגלות לזהות – כי לכל מקום שאנו מגיעים מלווה אותנו השכינה ומצטערת יחד עמנו. הגאולה שמצפה לנו היא לא רק גאולה שלנו או של האנושות כולה – אלא גם גאולה של הבורא כביכול, בכבודו ובעצמו.
 
בכלל, כל סתרי-התורה שגילה רבי שמעון לעם ישראל קשורים לגאולה. בספר הזוהר מובא, כי הקדוש-ברוך-הוא הבטיח לרבי שמעון כי בכוחו ובזכותו של חיבורו זה – יצאו עם ישראל מן הגלות ברחמים.
 
אהבת-ישראל, חינוך אמתי, לצד לימוד פנימיות התורה – ובמיוחד לימוד בסוגיית הגאולה, שמורחבת מאוד במשנתו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח ובכל ספרי חסידות חב"ד – הן ההליכה הטובה ביותר לאורו של רבי שמעון. הליכה בתהלוכה הגדולה של עם ישראל אל הגאולה השלמה, שמגיעה תכף ומיד.