"לָמָּה נָתַתְּ לָעֲמָלֵק שֶׁלָּךְ לְהִשְׁתַּלֵּט עָלַיִךְ? תִּלָּחֲמִי בּוֹ!" קָרְאָה אִילָנִית בְּקוֹל, מְנַעֶרֶת אֶת דּוֹרִית מִמַּחְשְׁבוֹתֶיהָ. "עַל אֵיזֶה עֲמָלֵק אַתְּ מְדַבֶּרֶת? עֲמָלֵק הָיָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. הָמָן הָיָה מִזֶּרַע עֲמָלֵק! מָה הַקֶּשֶׁר אֵלַי עַכְשָׁו?" טָעֲנָה דּוֹרִית.
"דּ-וֹ-רִ-י-ת" קָרְאָה אִילָנִית לְעֵבֶר חֲבֶרְתָּהּ "אַתְּ בָּאָה? אֲנַחְנוּ כְּבָר בְּאִחוּר. הִיא מְחַכָּה לָנוּ... הִיא תַּתְחִיל לִדְאֹג!" אָמְרָה וְצָחֲקָה.
לְאִילָנִית וּלְדוֹרִית יֵשׁ קְבִיעוּת מִזֶּה זְמַן רָב. בְּכָל יוֹם חֲמִישִׁי הֵן הוֹלְכוֹת יַחַד לְבַקֵּר אֶת הַשְּׁכֵנָה הַמְבֻגֶּרֶת הַמִּתְגּוֹרֶרֶת בְּפִנַּת הָרְחוֹב. כָּל הַשָּׁבוּעַ הֵן מִתְכּוֹנְנוֹת לַבִּקּוּר הַזֶּה. הֵן מְצַיְּרוֹת לָהּ צִיּוּרִים, הֵן מְבִיאוֹת לָהּ עוּגָה לִכְבוֹד שַׁבָּת, שֶׁאַחַת הָאִמָּהוֹת אָפְתָה, וְכַמּוּבָן חוֹשְׁבוֹת עַל נוֹשְׂאִים לְסַפֵּר לַשְּׁכֵנָה וּלְשׂוֹחֵחַ עִמָּהּ.
דּוֹרִית נִרְאֲתָה בְּפֶתַח הַבַּיִת. "מַה קָּרָה לָךְ?!" תָּמְהָה אִילָנִית מִיָּד בִּרְאוֹתָהּ אֶת חֲבֶרְתָּהּ. פָּנֶיהָ הָיוּ שׁוֹנוֹת מִתָּמִיד. הַהִתְלַהֲבוּת הַמֻּכֶּרֶת לִקְרַאת הַבִּקּוּר הָיְתָה חֲסֵרָה.
"לָמָּה נָתַתְּ לָעֲמָלֵק שֶׁלָּךְ לְהִשְׁתַּלֵּט עָלַיִךְ? תִּלָּחֲמִי בּוֹ!" קָרְאָה אִילָנִית בְּקוֹל, מְנַעֶרֶת אֶת דּוֹרִית מִמַּחְשְׁבוֹתֶיהָ. "עַל אֵיזֶה עֲמָלֵק אַתְּ מְדַבֶּרֶת? עֲמָלֵק הָיָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. הָמָן הָיָה מִזֶּרַע עֲמָלֵק! מָה הַקֶּשֶׁר אֵלַי עַכְשָׁו?" טָעֲנָה דּוֹרִית.
* * *
"צוֹדֶקֶת שֶׁעֲמָלֵק הָיָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. הוּא נִלְחַם בְּיִשְׂרָאֵל. זוֹכֶרֶת מָתַי הוּא נִלְחַם בָּהֶם?" שָׁאֲלָה אִילָנִית.
"אֶהְההם... זֶה הָיָה אַחֲרֵי קְרִיעַת יַם סוּף, נָכוֹן?!" עָנְתָה-שָׁאֲלָה דּוֹרִית.
"בְּ-דִ-יּ-וּ-ק!!! עֲמָלֵק בָּא לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל דַּוְקָא בְּשָׁעָה שֶׁהֵם בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְחַיּוּת, מִתְקַדְּמִים לִקְרַאת קַבָּלַת הַתּוֹרָה. מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק מְתֹאֶרֶת בַּתּוֹרָה: "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ" – נִסָּה לְהַכְנִיס בְּךָ - בְּעַם יִשְׂרָאֵל - קְרִירוּת", הִסְבִּירָה אִילָנִית.
וּמִיָּד קָפְצָה דּוֹרִית: "רֶגַע, אָז חֹסֶר הַחֵשֶׁק שֶׁנִּכְנַס בִּי פִּתְאוֹם - זֶה אֵיזֶה עֲמָלֵק קָטָן פְּנִימִי?! הַיֵּצֶר מְנַסֶּה לְקָרֵר אוֹתִי?! לֹא! אֲנִי לֹא מַסְכִּימָה!!! אֶלָּחֵם בּוֹ!" קָרְאָה בְּהִתְלַהֲבוּת וְהֵחֵלָּה מְנַתֶּרֶת בְּשִׂמְחָה אֶל עֵבֶר בֵּית הַשְּׁכֵנָה.
(עפ"י לקו"ש חֵלֶק א')