שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
זכות היא לשאת את ההורים על כפיים ואף לחפש מיוזמתנו כיצד להנעים להם את החיים, אפילו שלא ניכרת שום תועלת חומרית שתצמח מכך
ט חשון התשע"ח (29.10.2017)
מעמד ההורות בימינו הוא בין הדברים שערכם הולך ופוחת. למרבה הצער, בעיני רבים קיימים הוריהם רק כדי להעניק להם אמצעים כלכליים. כל עוד ניתן לחלוב את ההורים וליהנות מממונם – שווה להם להשקיע בקשר עמם. אך ברגע שמתברר כי לא תצמח מההורים תועלת כלכלית גדולה, מפנים להם הילדים עורף וזונחים אותם.
זו אמירה חריפה, וברוך השם היא לא מתייחסת ממש לכל הציבור. אבל לדאבוננו, בפירוש יש ציבור גדול שחושב כך – ומתנהג כך.
האמת היא, שלרוב אשמים בכך ההורים בעצמם. דרך-החיים שלהם היא היא המודל לחיקוי של ילדיהם. אצלם ראו הילדים כי בראש סולם העדיפויות עומדות שאיפות חומרניות – לצבור עוד רכוש, לקנות רכב יותר מפואר, לרכוש רהיטים יותר משובחים – ולכן גם הם מסתכלים כך על החיים. אצלם ראו הילדים כי צבירת הון מקודשת יותר מכול, וממילא הם הפנימו את המסקנה המתבקשת, כי ערכו של כל דבר בעולם נמדד אך ורק לפי הכסף שניתן להשיג דרכו.
***
על רקע זה, מאירה באור יקרות דוגמה מופלאה לכיבוד הורים שאנו קוראים עליה השבוע בתורה, בסיפור עקידת יצחק. אברהם, ישיש בן 137, נוטל את בנו יצחק שנמצא בשיא אונו – בגיל 37 – ויוצא עמו לדרך. יצחק לא יודע לאן מועדות פניהם, אבל זה לא משנה לו. אבא קרא לו – אז הוא בא.
רק כעבור שלושה ימים, כאשר הם מתקרבים אל היעד העלום, מגלה אברהם ליצחק: אלוקים ציווה עליי להעלותך לפניו כקרבן. כיצד מגיב יצחק? – הוא לא מתמרד ואפילו לא מקשה קושיות. הוא ממשיך לכבד את אביו וללכת לצדו בדומיה. ואף בשמחה! כי כך הוא רצון האלוקים.
יצחק הוא אחד משלושת האבות שכולנו ירשנו את תכונותיהם. מה שאומר, שבכולנו טמון פוטנציאל של כיבוד הורים כשלו. כולנו מסוגלים להבין, כי למלא את מבוקשם של ההורים – בתנאי שזה לא נוגד לכללי התורה – זו זכות גדולה. כולנו מסוגלים לקלוט כי זכות היא לשאת את ההורים על כפיים ואף לחפש מיוזמתנו כיצד להנעים להם את החיים, אפילו שלא ניכרת שום תועלת חומרית שתצמח מכך. זהו אחד מעשרת הדברות שבחר הקדוש-ברוך-הוא לחרות על לוחות הברית: "כבד את אביך ואת אמך" – וזה אומר הכול.
מי שמקיים את המצווה גם זוכה לשכר – כהמשך הדיבר: "למען יאריכון ימיך". אבל זהו רק הדיווידנד. העיקר הוא, להפנים ולהעריך אל נכון את הזכות העצומה שנפלה בחלקנו, להחזיר טובה למי שנבחר על-ידי הקדוש-ברוך-הוא להביא אותנו לעולם ולהעניק לנו את הזדמנות החיים.
***
יהיו אולי מי שיאמרו כי בדיעבד, טוב שמעמד ההורים הגיע לאן שהגיע, כי אחד מסימני חז"ל על התקרבות הגאולה הוא "בת קמה באמה, כלה בחמותה".
אבל הלוא ברור, כי חז"ל לא התכוונו שאם יכבדו ילדים את הוריהם – יתעכב חלילה המשיח מלהתגלות. מרידת הבנים, שצפו חז"ל, יכולה להתגשם גם באופן חיובי. לדוגמה: כאשר אלה שקיבלו מהוריהם חינוך קלוקל, דוחים אותו ובוחרים במקומו בדרך חיים חדשה. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מסביר, כי זהו אכן ההסבר לתופעה הקיימת בימינו בממדים שאין להם אח ורע, של יהודים שזונחים חיי חומר שעליהם התחנכו, לטובת חיי תורה ומצוות. קרבתנו המוחשית לגאולה היא שגורמת להם לחולל בחייהם את המהפך החד הזה.
אין חולק על התובנה הפשוטה, שכאשר נגשים את דברי חז"ל באופן השני ולא חלילה בדרך של ביזוי ההורים – נביא לגילוי המשיח הרבה יותר מהר. הבה אפוא נבחר בדרך הזו.
אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il