כְּבָר כַּמָּה יָמִים שֶׁבְּנוֹת כִּתָּה ו' לֹא יוֹצְאוֹת בַּהַפְסָקָה לְשַׂחֵק. הַמּוֹרָה הִכְרִיזָה עַל פְּרוֹיֶקְט מְיֻחָד שֶׁל כְּתִיבַת סֵפֶר אִישִׁי. הַפְּרוֹיֶקְט כּוֹלֵל כְּתִיבַת סִפּוּר, שֵׁם לַסִּפּוּר, כְּרִיכָה בְּצוּרָה נָאָה, וְהוֹסָפַת אִיּוּרִים לַסֵּפֶר.

וְכָעֵת... כֻּלָּן יוֹשְׁבוֹת וּמַשְׁקִיעוֹת בַּסֵּפֶר שֶׁלָּהֶן. כֻּלָּן?! כִּמְעַט. חוּץ מִשִּׁירָה. שִׁירָה מְאוֹד הִתְלַהֲבָה מֵהָרַעְיוֹן, וַאֲפִלּוּ חָשְׁבָה עַל כַּמָּה רַעְיוֹנוֹת לְסִפּוּרִים, אֲבָל אֵין לָהּ כֹּחַ לָשֶׁבֶת וְלִכְתֹּב. אֵין לָהּ כֹּחַ לְהַשְׁקִיעַ וּלְצַיֵּר צִיּוּרִים. הִיא מַעֲדִיפָה בַּצָּהֳרַיִם לָנוּחַ וְלִקְרֹא סְפָרִים מוּכָנִים, וּבַהַפְסָקוֹת לָצֵאת לְשַׂחֵק עִם חֲבֵרוֹת.

יוֹם סִיּוּם הַמִּבְצָע הִגִּיעַ, כָּל בְּנוֹת הַכִּתָּה הִגִּיעוּ חֲגִיגִיּוֹת וְנִרְגָּשׁוֹת. עַל שֻׁלְחָנוֹת מְצֻפִּים בְּאַל-בַּד הָיוּ מֻנָּחִים הַסְּפָרִים הַחֲדָשִׁים, וְכָל בַּת הִצִּיגָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת אֶת הַתּוֹצָר שֶׁלָּהּ.

"וּלְסִיּוּם", הִכְרִיזָה הַמּוֹרָה בְּחִיּוּךְ, "כָּל בַּת מְקַבֶּלֶת עֵט צִפֹּרֶן אֲמִתִּי, שֶׁעַל מְנָת לִכְתֹּב אִתּוֹ יֵשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּדְיוֹ". רַחַשׁ שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת עָבַר בַּכִּתָּה, וְשִׁירָה הִשְׁפִּילָה מַבָּטָהּ כְּלַפֵּי מַטָּה. רַק הִיא לֹא כָּתְבָה סֵפֶר, וּבֶטַח הִיא גַּם לֹא תְּקַבֵּל.. אַךְ קוֹלָהּ שֶׁל הַמּוֹרָה קָטַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֶיהָ, "שִׁירָה, בְּבַקָּשָׁה".

שִׁירָה הֻפְתְּעָה. הַמּוֹרָה הֵבִיאָה גַּם לָהּ, וְכָתְבָה לָהּ פֶּתֶק: 'שִׁירָה יְקָרָה, אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁקָּשֶׁה לָךְ, וְהֶחְלַטְתִּי לְהָבִיא גַּם לָךְ.. בְּטוּחָה שֶׁפַּעַם הַבָּאָה תִּתְאַמְּצִי יוֹתֵר. אָנָּא גְּשִׁי אֵלַי בְּעוֹד שְׁלוֹשָׁה יָמִים לְקַבֵּל מִמֶּנִּי פֶּתֶק נוֹסָף'.

אַחֲרֵי שֶׁקִּבְּלָה אֶת הַמַּתָּנָה, שָׂמְחָה שִׁירָה מְאוֹד וְהִצְטָרְפָה לְחַבְרוֹתֶיהָ. כֻּלָּן הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּהֲנָאָה בָּעֵט הַמְיֻחָד, אַךְ הִיא הִרְגִּישָׁה אַחֶרֶת. הִיא הִתְבַּיְּשָׁה. גַּם הִיא קִבְּלָה עֵט, אֲבָל כֻּלָּן עָמְלוּ עָלָיו וְרַק הִיא קִבְּלָה אוֹתוֹ כְּמַתְּנַת חִנָּם. זֶה לֹא שָׁוֶה!

אַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים, כְּשֶׁהָעֵט שֶׁל שִׁירָה עָמַד מְיֻתָּם בְּפִנַּת הַשֻּׁלְחָן, הִיא נִגְּשָׁה אֶל הַמּוֹרָה בְּצַעַד מְהֻסָּס, וְהֻפְתְּעָה כְּשֶׁזּוֹ הִגִּישָׁה לָהּ בִּשְׁתִיקָה פֶּתֶק נוֹסָף: "לְשִׁירָה. אֱלֹקִים יָכֹל לָתֵת לָנוּ אֶת כָּל הַשֶּׁפַע וְהַטּוֹב כְּמַתְּנַת חִנָּם, אַךְ הוּא לֹא רָצָה שֶׁנַּרְגִּישׁ אֶת הַהַרְגָּשָׁה שֶׁאַתְּ מַרְגִּישָׁה כָּעֵת... לָכֵן הוּא הֶעֱנִיק לָנוּ אֶת הַמִּצְווֹת. שֶׁנַּרְגִּישׁ שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹבְדִים כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת מַתְּנוֹתָיו. זִכְרִי זֹאת!".