"כְּבָר מָתַי שֶׁשָּׁבְרוּ לָנוּ אֶת הַסָּלוֹן הָיִיתִי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּחֵלֶק מֵהַבְּנִיָּה וְלֹא לְהִצְטַעֵר בִּכְלָל.."
גַּיְא חָזַר מֵהַגַּן מָלֵא בְּמֶרֶץ. יָדוֹ הַקְּטַנָּה נְתוּנָה בְּיָדוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל אוֹפִיר, אָחִיו הַגָּדוֹל, וְהוּא מְסַפֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת לְאוֹפִיר אֶת חֲוָיוֹת הַיּוֹם. "וְשָׁנָה הַבָּאָה אֲנִי בְּכִתָּה א!" סִכֵּם בְּהִתְלַהֲבוּת כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעַר בֵּיתָם.
"מַה זֶּה הָרַעַשׁ הַזֶּה?", צָעַק גַּיְא שֶׁהִשִּׂיג אֶת אוֹפִיר בְּרִיצָה מְהִירָה וּפָתַח אֶת דֶּלֶת הַבַּיִת בִּסְעָרָה, הוּא הִבִּיט סְבִיבוֹ וּפָעַר עֵינַיִם נִדְהָמוֹת. "אַבָּא! אַבָּא! בּוֹא דָּחוּף!" אַבָּא יָצָא מֵהַחֶדֶר וְהֵנִיף אֶת גַּיְא לְמַעְלָה בְּשִׂמְחָה. "שָׁלוֹם, מַה שְּׁלוֹמְךָ יֶלֶד?", גַּיְא הִבִּיט בּוֹ הָמוּם, "אַבָּא, אַתָּה לֹא רוֹאֶה מָה הֵם עוֹשִׂים?! הֵם שׁוֹבְרִים לָנוּ אֶת הַסָּלוֹן!", אַבָּא הִמְשִׁיךְ לְחַיֵּךְ בְּשַׁלְוָה וְגַיְא מָשַׁךְ בְּשַׁרְווּלוֹ לְכִוּוּן הַסָּלוֹן, "תִּרְאֶה! הֵם שׁוֹבְרִים הַכֹּל! תַּגִּיד לָהֶם מַשֶּׁהוּ"...
אַבָּא צָחַק בְּקוֹל, וְלָחַשׁ לְגַיְא "חַכֵּה וְתִרְאֶה..". גַּיְא לֹא שָׁמַע אֶת הַקְּרִיאוֹת שֶׁל אִמָּא מֵהַמִּטְבָּח שֶׁיָּבוֹא לָאֹכֶל, הוּא עָמַד מִשְׁתָּאֶה מוּל הַמַּחֲזֶה הַמְקוֹמֵם: קְבוּצַת הַפּוֹעֲלִים עוֹמֶדֶת וּמְנַתֶּצֶת בְּהִתְלַהֲבוּת כָּל אֶבֶן בְּנוּיָה.
גַּם לְמָחֳרָת עָמַד גַּיְא וְהִבִּיט בַּסָּלוֹן הַשָּׁבוּר שֶׁהִתְמַלֵּא בַּחֲבִילוֹת שֶׁל לְבֵנִים, מֶלֶט וָצֶבַע. "אַל תִּדְאַג, יָא חַבּוּבּ, יִהְיֶה לָכֶם סָלוֹן מַשֶּׁהוּ מַשֶּׁהוּ!", הִפְטִיר לְעֶבְרוֹ אַחַד הַפּוֹעֲלִים שֶׁרַק לִפְנֵי רֶגַע שָׁבַר אֶת הַקִּיר בְּלִי הַבְחָנָה.
אֲבָל הוּא צָדַק, מוּחֲמָד. אַחֲרֵי שָׁבוּעַ, הַסָּלוֹן הָיָה בָּנוּי מֵחָדָשׁ. "אֵיזֶה סָלוֹן יָפֶה!", צָעַק גַּיְא. "וְגָדוֹל", הוֹסִיף אוֹפִיר בְּחִיּוּךְ. אַבָּא נִכְנַס לַסָּלוֹן מַבִּיט בְּחִיּוּךְ עַל פְּנֵיהֶם הַמִּתְפַּעֲלוֹת שֶׁל הַיְלָדִים: "אָז מָה אַתָּה אוֹמֵר גַּיְא, הָיָה שָׁוֶה שֶׁיִּשְׁבְּרוּ אֶת הַסָּלוֹן?", הוּא קָרַץ לוֹ.
"בֶּטַח שֶׁהָיָה שָׁוֶה", קָרָא גַּיְא בְּהִתְלַהֲבוּת, "כְּבָר מָתַי שֶׁשָּׁבְרוּ לָנוּ אֶת הַסָּלוֹן הָיִיתִי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּחֵלֶק מֵהַבְּנִיָּה וְלֹא לְהִצְטַעֵר בִּכְלָל.."
אַבָּא הִרְצִין, "נָכוֹן, יֶלֶד חָכָם שֶׁכָּמוֹךָ.. אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁכָּךְ זֶה גַּם בִּזְמַן הַזֶּה שֶׁאֵין לָנוּ בֵּית מִקְדָּשׁ לְצַעֲרֵנוּ, עָלֵינוּ לִזְכֹּר שֶׁהַכֹּל בִּשְׁבִיל שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית מִקְדָּשׁ חָשׁוּב גָּדוֹל וּמְפֹאָר הַרְבֵּה יוֹתֵר!".
מְעֻבָּד עַל-פִּי לִקּוּטֵי שִׂיחוֹת כֶּרֶךְ ב, עמ' 357