ארבעה צומות בשנה קשורים למאורעות החורבן: עשרה בטבת (התחלת המצור על ירושלים), שבעה-עשר בתמוז (פריצת
 החומה), תשעה באב (חורבן בית המקדש) וצום גדליה (ג' בתשרי, לציון הריגת המנהיג של שארית הפליטה). לעתיד לבוא יהפכו הצומות האלה לימי חג, כפי שנאמר בספר זכריה (ח, יט): "כה אמר השם צבאות, צום הרביעי (הצום שבחודש הרביעי מניסן – תמוז) וצום החמישי (שבחודש אב), וצום השביעי (שבחודש תשרי) וצום העשירי (שבחודש טבת) יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים". כך גם פוסק הרמב"ם: "כל הצומות האלו עתידים להתבטל לימות המשיח ו...עתידים להיות ימי ששון ושמחה".
 
שלושת השבועות שבין שבעה-עשר בתמוז לבין תשעה באב נקראים 'בין המצרים'. ימים אלה היו תקופה קשה בתהליך החורבן ולכן נוהגים בהם במעט מנהגי אבלות. החל מראש חודש אב, קרוב יותר לתשעה באב, מכבידים במנהגי האבלות. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח אומר כי בגאולה האמתית והשלמה גם ימים אלה יהפכו לימי שמחה. גודל השמחה יהיה לפי גודל העצב שבזמן הגלות. וכך כותב הרבי:  "ידוע גודל השמחה שתהיה לעתיד לבוא, בזמן של שלושת השבועות, ובפרט בתשעת הימים, ובפרט בימי שבעה עשר בתמוז ותשעה באב".
 
הרבי מוסיף ומציין כי "השמחה שבמועדים אלו... תהיה שמחה גדולה ביתר שאת וביתר עוז מהשמחה שבמועדים על דרך הרגיל".
 
כיום, כאשר תשעה באב (לדוגמה) חל בשבת, צמים למחרת ביום ראשון. ומתי יחגגו לעתיד לבוא, בשנה בה תשעה באב יחול בשבת? לדעת החתם סופר יחגגו ביום ראשון. ובלשונו: "לא היום (התאריך) גורם את המועד לעתיד לבוא, אלא הצום גורם, ולכן כשיבנה בית המקדש ויחול יום התענית בשבת, יהיה יום הששון והמועד גם כן ביום ראשון שלמחרת, דהיינו ביום שהיו צמים בזמן הגלות".   
 
אך מדברי הרבי משמע שתמיד יחגגו בתשעה באב עצמו. הרבי כותב כי בזמן הגלות "כאשר התענית חל להיות ביום השבת – נדחה (למחרת) רק עניין הצום, אך... ה'עת רצון' שבתענית (המשמעות החיובית של היום) היא ביתר שאת וביתר עוז, ואזי התענית היא כ'יום טוב ויום ששון ושמחה', מעין ובדוגמת כפי שיהיה בימות המשיח". משמע אפוא שבימות המשיח אכן יחגגו בו ביום. ואולי יחגגו בשני הימים.
 
מקורות: פסיקתא רבתי פסקה 'על נהרות בבל'. תלמוד בבלי מגילה ה, ב. משנה תורה לרמב"ם הלכות תעניות פרק ה הלכה יט. 'תורת משה' סוף פרשת דברים דרוש לז' אב. ספר השיחות (ליובאוויטש) ת"ש עמוד 157. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח: ספר המאמרים מלוקט חלק א עמוד קנד בסופו. שיחת תשעה באב נדחה תשמ"ח. ושיחות שבת פרשת דברים ותשעה באב נדחה תנש"א.