"אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלוֹשׁ..." אֲבִיחַי יָשַׁב וְסָפַר אֶת אֹסֶף הַמַּטְבְּעוֹת וְהַשְּׁטָרוֹת שֶׁלּוֹ. יָדָיו מְלַטְּפוֹת בְּחִבָּה מַטְבְּעוֹת יְשָׁנִים, מְמַיְּנוֹת בֵּין הַכֶּסֶף הַיָּשָׁן לְבֵין מַטְבְּעוֹת שׁוֹנִים מֵרַחֲבֵי הָעוֹלָם.

"אֲבִיחַי, אַתָּה בָּא לֶאֱכֹל?" קָרְאָה אִמָּא מֵהַמִּטְבָּח. הוּא מִהֵר לָצֵאת מֵהַחֶדֶר, לֹא לִפְנֵי שֶׁהִכְנִיס כָּל מַטְבֵּעַ לִמְקוֹמוֹ וְסָגַר אֶת הַקֻּפְסָא הַגְּדוֹלָה עִם הַמַּפְתֵּחַ הַמְיֻחָד שֶׁלּוֹ.

"לָמָּה אֲבִיחַי בַּחַיִּים לֹא מְסַדֵּר אוֹתָנוּ כָּכָה?", נִשְׁמְעָה לְפֶתַע לְחִישָׁה צוֹרְמָנִית מֵאַחַד הַסְּפָרִים שֶׁהָיָה מֻנָּח בְּרִשּׁוּל בִּקְצֵה הַשֻּׁלְחָן. "נָכוֹן!" הֶחֱרָה אַחֲרָיו סֵפֶר אַחֵר שֶׁעָמַד בַּסִּפְרִיָּה, "לָמָּה רַק בַּמַּטְבְּעוֹת שֶׁלּוֹ אֲבִיחַי מְטַפֵּל כָּל כָּךְ יָפֶה?" סֵפֶר גָּדוֹל שֶׁשָּׁכַב מְאֻבָּק בַּמַּדָּף הָעֶלְיוֹן צִיֵּץ בְּקוֹל דַּק: "אוּלַי הוּא שָׁכַח מֵאִתָּנוּ?".

"הֵי!" נִכְנַס אֲבִיחַי מֻפְתָּע לַחֶדֶר, "מִי מְדַבֵּר כָּאן?" הַסְּפָרִים עָנוּ לוֹ בְּמַקְהֵלָה: "אֲבִיחַי, אַתָּה יָכוֹל לְהַסְבִּיר לָנוּ מַשֶּׁהוּ? אֲנַחְנוּ רוֹאִים אוֹתְךָ כָּל הַיּוֹם מְטַפֵּל בְּאֹסֶף הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁלְּךָ, דּוֹאֵג שֶׁיִּהְיוּ מַטְבְּעוֹת חֲדָשִׁים מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים בָּעוֹלָם, מְמַיֵּן אוֹתָם, וְדוֹאֵג תָּמִיד לְהַחְזִיר אוֹתָם לַמָּקוֹם. וּבָנוּ... אַתָּה פָּשׁוּט מְזַלְזֵל!"

אֲבִיחַי הִשְׁפִּיל עֵינַיִם נְבוֹכוֹת לָרִצְפָּה, וְנִגֵּב קֶטְשׁוֹפּ שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ בְּזָוִית הַפֶּה מֵאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם. "אַל תֵּעָלְבוּ, אֲבָל אֲנִי פָּשׁוּט אוֹהֵב אֶת אֹסֶף הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁלִּי, וְלָכֵן בּוֹ אֲנִי מַשְׁקִיעַ אֶת כֻּלִּי. ו... אֶהְמממ... סְפָרִים זֶה קְצָת מְשַׁעֲמֵם אוֹתִי".

פָּנָיו שֶׁל אֲבִיחַי הָיוּ אֲדֻמּוֹת מִמְּבוּכָה, אֲבָל קוֹלוֹ שֶׁל סֵפֶר הַתַּנָּ"ךְ שֶׁהָיָה מֻנָּח עַל הַמַּדָּף הַשְּׁלִישִׁי הִרְגִּיעַ אוֹתוֹ: "אַל תִּדְאַג אֲבִיחַי, אֲנַחְנוּ לֹא נֶעֱלָבִים, כָּל אֶחָד מַשְׁקִיעַ בְּמַה שֶּׁאִכְפַּת לוֹ. נָכוֹן חֲבֵרִים? אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ מַשֶּׁהוּ" אֲבִיחַי הִבִּיט בּוֹ מְרֻתָּק וְסֵפֶר הַתַּנָּ"ךְ הִמְשִׁיךְ: "אַתָּה יוֹדֵעַ מַה כָּתוּב בִּי?" אֲבִיחַי הִמְהֵם, "הַמִּצְווֹת שֶׁל ה'?" נִסָּה. "יָפֶה מְאוֹד, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁגַּם מֵהַמִּצְווֹת שֶׁל ה' צָרִיךְ לִהְיוֹת לָנוּ אִכְפַּת, כִּי כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ... הַכֹּל תָּלוּי לְאֵיזֶה כִּוּוּן הָאִכְפַּתִּיּוּת שֶׁלְּךָ...".

"וּמֻתָּר לִי לְהַשְׁקִיעַ בְּמַטְבְּעוֹת?", הִקְשָׁה אֲבִיחַי. "בְּוַדַּאי", חִיֵּךְ אֵלָיו הַתַּנָּ"ךְ "בִּמְיֻחָד אִם זֶה מַזְכִּיר לְךָ שֶׁבְּכָל דָּבָר שֶׁאִכְפַּת לָנוּ - אֲנַחְנוּ מַשְׁקִיעִים. וְתִזְכֹּר שֶׁגַּם מֵהַמִּצְווֹת וְהַתּוֹרָה שֶׁל ה' - צָרִיךְ לִהְיוֹת לְךָ אִכְפַּת".

"אֲנִי אֶזְכֹּר!" הִבְטִיחַ אֲבִיחַי וְנִגֵּב שִׁכְבַת אָבָק מֵעַל הַסְּפָרִים שֶׁבַּמַּדָּף. "תּוֹדָה.. וְאֶהְממ... דַּוְקָא אֲנִי מַתְחִיל לְחַבֵּב סְפָרִים".