"לֹא קָרָה כְּלוּם, רַק תִּזְכֹּר נֶכֶד, שֶׁהַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים חֲשׁוּבִים בְּדִיּוּק כְּמוֹ אֵלֶּה הַגְּדוֹלִים. גַּם בַּמִּצְווֹת זֶה כָּכָה, נָכוֹן? אֲנַחְנוּ שׁוֹמְרִים עַל מִצְווֹת קַלּוֹת וּקְטַנּוֹת בְּדִיּוּק כְּמוֹ אֵלֶּה הַחֲשׁוּבוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת".
"טוֹב סַבְתָּא, אַל תִּדְאֲגִי כָּל כָּךְ" טָפַח אָרִיק עַל כְּתֵפֶיהָ שֶׁל סַבְתָּא. סַבָּא, שֶׁהִתְקַדֵּם בִּמְהִירוּת עִם הַמִּזְוָודוֹת בַּטֶּרְמִינָל הֶעָמוּס, הִסְתּוֹבֵב אָחוֹרָה וְצָחַק: "שֶׁסַּבְתָּא לֹא תִדְאַג לַצְּמָחִים שֶׁלָּהּ?!"...
הֶם הִגִּיעוּ לַתּוֹר שֶׁל בִּקֹּרֶת הַדַּרְכּוֹנִים, אָרִיק נוֹפֵף לָהֶם לְשָׁלוֹם, כְּשֶׁסַּבְתָּא רָצָה וְהִזְכִּירָה לוֹ שׁוּב: "אָז אַתָּה זוֹכֵר כַּמָּה פְּעָמִים לְהַשְׁקוֹת כָּל צֶמַח? כַּמָּה מַיִם כָּל אֶחָד צָרִיךְ? לְמִי לְהוֹסִיף דֶּשֶׁן? וּמִי מֵהַצְּמָחִים זְקוּקִים לְצֵל אוֹ לְשֶׁמֶשׁ?" אָרִיק נוֹפֵף כִּתְשׁוּבָה לְסַבְתָּא בְּדַף הַהוֹרָאוֹת הַמְפֹרָט שֶׁבְּיָדוֹ, וְהִרְגִּיעַ אוֹתָהּ: "סַבְתָּא, שֶׁתִּהְיֶה נְסִיעָה טוֹבָה, תֵּהָנוּ וְאַל תִּדְאֲגִי...", הוּא קָרַץ לָהּ. "הַצְּמָחִים שֶׁלָּךְ בְּיָדַיִם טוֹבוֹת". סַבְתָּא נָשְׁקָה לוֹ מֵרָחוֹק וְנֶעֶלְמָה בָּאֹפֶק.
"אָרִיק?" קָרְאָה אִמָּא לַחֲלַל הַבַּיִת, "אַתָּה פֹּה? סַבְתָּא הִתְקַשְּׁרָה... הִיא בִּקְּשָׁה לְהַזְכִּיר לְךָ אֶת הַצְּמָחִים".
אָרִיק זִנֵּק מֵהַסַּפָּה "יוּוּ, הִזְכַּרְתְּ לִי! אֲנִי חַיָּב לָרוּץ לְהַשְׁקוֹת כַּמָּה עֲצִיצִים, שָׁכַחְתִּי לְגַמְרֵי"... הוּא גָּמַע בְּרִיצָה מְהִירָה אֶת הַדֶּרֶךְ לַבַּיִת שֶׁל סַבָּא וְסַבְתָּא, הִשְׁקָה אֶת הָעֲצִיצִים וְהִתְיַשֵּׁב מִתְנַשֵּׁף עַל הַסַּפָּה, 'פְּרוֹיֶקְט'.. הוּא חָשַׁב לְעַצְמוֹ, 'אֲבָל מַה לֹּא עוֹשִׂים בִּשְׁבִיל סַבְתָּא...'. הוּא עָבַר בְּשִׁעְמוּם עַל הָרְשִׁימָה שֶׁבְּיָדוֹ "לְהַשְׁקוֹת - לֹא יוֹתֵר מִדַּי, לְהַכְנִיס אֶצְבַּע לָאֲדָמָה כְּדֵי לִבְדֹּק שֶׁהִיא לֹא יְבֵשָׁה בִּפְנִים, לִקְטֹם עָלִים יְבֵשִׁים..." הוּא נֶאֱנַח מֵהָרְשִׁימָה הָאֲרֻכָּה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַהוֹרָאָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁטֶּמְפֶּרָטוּרַת הַחֶדֶר לֹא תַעֲלֶה עַל 15 מַעֲלוֹת, הוּא הִתְיָאֵשׁ. 'טוֹב, שְׁטֻיּוֹת, זֶה פְּרָט קָטָן', מִלְמֵל לְעַצְמוֹ וְנָעַל אֶת דֶּלֶת הַבַּיִת הָאָהוּב שֶׁלְּלֹא דַּיָּרָיו הַקְּבוּעִים, אִבֵּד אֶת חִנּוֹ.
סוֹף סוֹף סַבָּא וְסַבְתָּא חָזְרוּ, וְאָרִיק שָׂמַח לְהוֹרִיד אֶת הַאַחֲרָיוּת הַזּוֹ מִסֵּדֶר הַיּוֹם. "וַואוּ, הַכֹּל פֹּה פּוֹרֵחַ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהִשְׁאַרְתִּי אוֹתָם", חִיְּכָה סַבְתָּא לְאָרִיק הַזּוֹהֵר, "אוֹי!", הִיא חָנְקָה לְפֶתַע צְעָקָה "הָרַקֶּפֶת שֶׁלִּי!" הֵם הִבִּיטוּ בָּרַקֶּפֶת שֶׁהִבִּיטָה כְּפוּפָה וִיבֵשָׁה מִתּוֹךְ הֶעָצִיץ. "אָרִיק, הִשְׁקִיתָ אוֹתָהּ?" אָרִיק הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ בְּבֶהָלָה, "וְהִקְפַּדְתָּ שֶׁהַמַּעֲלוֹת בַּחֶדֶר לֹא יַעֲלוּ עַל 15?", הִמְשִׁיכָה סַבְתָּא לְהַקְשׁוֹת. אָרִיק הִשְׁפִּיל אֶת מַבָּטוֹ, "אֶהְממ... זֶה פְּרָט קָטָן, כָּל כָּךְ שׁוּלִי, לֹא חָשַׁבְתִּי..." סַבְתָּא טָפְחָה עַל שִׁכְמוֹ בְּעִידוּד: "לֹא קָרָה כְּלוּם, רַק תִּזְכֹּר נֶכֶד, שֶׁהַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים חֲשׁוּבִים בְּדִיּוּק כְּמוֹ אֵלֶּה הַגְּדוֹלִים. גַּם בַּמִּצְווֹת זֶה כָּכָה, נָכוֹן? אֲנַחְנוּ שׁוֹמְרִים עַל מִצְווֹת קַלּוֹת וּקְטַנּוֹת בְּדִיּוּק כְּמוֹ אֵלֶּה הַחֲשׁוּבוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת".
מְעֻבָּד עַל-פִּי לִקּוּטֵי שִׂיחוֹת מֵאֵת הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ, כֶּרֶךְ יג, עמ' 66
