קוֹלוֹת הַצָּהֳלָה שֶׁל הַיְלָדִים הוֹכִיחוּ לָהֶם שֶׁהַבְּחִירָה הָיְתָה מֻצְלַחַת. הַטִּיּוּל בַּסָּפָארִי הִתְאִים לְכֻלָּם, מֵעִדּוֹ בֶּן הָ-10 וְעַד לְשִׁירָה בַּת הַשָּׁלוֹשׁ. הֵם נֶעֶצְרוּ לַאֲרוּחַת פִּיקְנִיק מִשְׁפַּחְתִּית בְּאֶחָד מִשֻּׁלְחֲנוֹת הָעֵץ בַּמָּקוֹם, כְּשֶׁאִמָּא פּוֹרֶסֶת עַל הַשֻּׁלְחָן מַפָּה עִם כָּל טוּב אֹכֶל שֶׁהֵם סָחֲבוּ מֵהַבַּיִת. הַיְלָדִים הִתְיַשְּׁבוּ מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן, אֲדֻמֵּי לְחָיַיִם, מְלֵאִים בַּחֲוָיוֹת מֵהַזֶּבְּרוֹת, הַגִּ'ירָפוֹת, הַפָּרוֹת, וְכָל הַחַיּוֹת שֶׁהֵם הִסְפִּיקוּ לִרְאוֹת.

הֵם סִיְּמוּ לֶאֱכֹל בִּזְרִיזוּת. "אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיעַ כְּבָר לַקּוֹפִים", הִתְנַצֵּל עִדּוֹ כְּשֶׁאַבָּא נָעַץ מַבָּט תָּמֵהַּ בַּצַּלַּחַת שֶׁהוּא בְּקֹשִׁי סִיֵּם, וְכֻלָּם פָּנוּ בְּיַחַד לְאֵזוֹר הַקּוֹפִים. עִדּוֹ רָץ רִאשׁוֹן, תָּמִיד הַחַיָּה הַזֹּאת רִתְּקָה אוֹתוֹ. הוּא נִצְמַד לַחַלּוֹן הַשָּׁקוּף, כְּשֶׁכָּל אֶחָיו הַקְּטַנִּים נֶעֱמָדִים לְיָדוֹ בְּהַעֲרָצָה. "וַואוּ", זָעַק עִדּוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת: "תִּרְאוּ מָה הַקּוֹף הַזֶּה עוֹשֶׂה לַקּוֹף הַשֵּׁנִי". הֵם הִבִּיטוּ יַחַד עִם שְׁאָר הַמְבַקְּרִים בְּאַחַד הַקּוֹפִים שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּיָדוֹ הָאֲרֻכָּה וְהַשְּׂעִירָה לְהַכּוֹת אֶת הַקּוֹף הַשֵּׁנִי שֶׁשָּׁכַב חֲסַר אוֹנִים עַל הָרִצְפָּה. "לָמָּה הוּא עוֹשֶׂה אֶת זֶה?" כִּמְעַט בָּכְתָה שִׁירָה, וְעִדּוֹ חִבֵּק אוֹתָהּ וְהִסְבִּיר בְּסַבְלָנוּת לָהּ וְלִשְׁאָר הַיְלָדִים שָׁתְלוּ בּוֹ עֵינַיִם מְבֹהָלוֹת: "הַקּוֹף מַרְבִּיץ לַקּוֹף הַשֵּׁנִי כְּדֵי לְנַקּוֹת אוֹתוֹ". "אֲבָל אָסוּר לְהַרְבִּיץ", הִקְשְׁתָה שִׁירָה, מֹחָהּ הַיַּלְדוּתִי מְמָאֵן לְקַבֵּל אֶת הַמַּחֲזֶה שֶׁלְּפָנֶיהָ. "הַגַּנֶּנֶת אָמְרָה שֶׁתָּמִיד אָסוּר לְהַרְבִּיץ". עִדּוֹ צָחַק, וְרַק אַבָּא נוֹתַר רְצִינִי, "שִׁירָה צוֹדֶקֶת", הוּא פָּסַק. עִדּוֹ הִבִּיט בּוֹ כְּלֹא מֵבִין. אַבָּא צָחַק וְהִסְבִּיר: "זֹאת אוֹמֶרֶת, אֲנִי לֹא חוֹשֵׁב שֶׁאֶפְשָׁר לְחַנֵּךְ קוֹפִים... וּבַמִּקְרֶה הַזֶּה הוּא בָּאֱמֶת לֹא מַרְבִּיץ, אֲבָל בְּתוֹר בְּנֵי אָדָם, בֶּאֱמֶת הַמַּעֲשֶׂה הוּא זֶה שֶׁחָשׁוּב. לֹא מְשַׁנֶּה מָה הַכַּוָּנָה... בּוֹאוּ וַאֲסַפֵּר לָכֶם מַשֶּׁהוּ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה".

הַקּוֹפִים הִתְקָרְבוּ לַחַלּוֹן, כַּנִּרְאֶה גַּם הֵם רָצוּ לִשְׁמֹעַ אֶת הַהֶסְבֵּר שֶׁל אַבָּא, וְהַיְלָדִים הִקְשִׁיבוּ לַסִּפּוּר שֶׁאַבָּא סִפֵּר לָהֶם, עַל יְהוּדִי שֶׁחִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת עַל מְנָת שֶׁכֻּלָּם יִרְאוּ כֵּיצַד הוּא נֶעֱנָשׁ וְלֹא יִרְצוּ גַּם הֵם לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת. "מַחְשָׁבָה מְעַנְיֶנֶת", הִפְטִיר עִדּוֹ, וְאַבָּא טָפַח עַל שִׁכְמוֹ "מַחְשָׁבָה מְעַנְיֶנֶת, אֲבָל הַיְּהוּדִי הַזֶּה טָעָה. זֶה לֹא מְשַׁנֶּה שֶׁהַכַּוָּנוֹת שֶׁלּוֹ טוֹבוֹת. תַּכְלֶ'ס... הוּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת, וְזֶה לֹא בְּסֵדֶר".

"אָסוּר לְהַרְבִּיץ", סִכְּמָה שִׁירָה אֶת הַשִּׂיחָה בְּפַרְצוּף רְצִינִי לְעֵבֶר הַקּוֹפִים וְכֻלָּם צָחֲקוּ.