הַמּוֹרָה אֲבִיבָה יָצְאָה מֵהַכִּתָּה מְחֻיֶּכֶת. הָעֵינַיִם הַמְשֻׁלְהָבוֹת שֶׁל הַכִּתָּה הוֹכִיחוּ לָהּ שֶׁהִיא הִצְלִיחָה לְהַכְנִיס אוֹתָהּ לְהִתְלַהֲבוּת לִקְרַאת תַּעֲרוּכַת הַצִּיּוּרִים הַגְּדוֹלָה בְּנוֹשֵׂא אֵשׁ וּמַיִם, עָלָיו לָמְדוּ עַכְשָׁו לִקְרַאת לַ"ג בָּעֹמֶר.

דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת לְאַחַר הַצִּלְצוּל הַמְבַשֵּׂר עַל בּוֹא הַהַפְסָקָה, עוֹד הִתְגּוֹדְדוּ קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת שֶׁעָסְקוּ בְּתִכְנוּנִים לַתַּחֲרוּת הַגְּדוֹלָה.

"דּוֹדָה שֶׁלִּי צַיֶּרֶת רְצִינִית", הִפְטִירָה שִׁירָה, "אָז אֲנִי רְגוּעָה לְגַמְרֵי...". שִׁירְלִי הִזְדַּעֲקָה "מַה זֶּה שָׁוֶה? גַּם אֲנִי יְכוֹלָה לְצַלֵּם צִיּוּר שֶׁל פִּיקָאסוֹ". "הַמּוֹרָה אָמְרָה בְּפֵרוּשׁ שֶׁמֻּתָּר לְקַבֵּל עֶזְרָה", הִתְעָרְבָה חֵן לַהֲגָנָתָהּ שֶׁל שִׁירָה, וְשִׁירְלִי מָשְׁכָה בִּכְתֵפֶיהָ וּמִלְמְלָה "אָז גַּם אֲנִי אֵעָזֵר בַּשְּׁכֵנָה שֶׁלִּי, שֶׁהִיא אָמָּנִית".

"הָעִקָּר זֶה הַיְצִירָתִיּוּת שֶׁל הָרַעְיוֹן", הִזְכִּירָה שָׁנִי אֶת דְּבָרֶיהָ שֶׁל הַמּוֹרָה וְהִתְיַשְּׁבָה לְיַד נֹעָה, שֶׁיָּשְׁבָה בַּתְּנוּחָה הַנִּצְחִית שֶׁלָּהּ, רְכוּנָה מְעַט לְעֵבֶר הַשֻּׁלְחָן, יָדֶיהָ שֶׁאוֹחֲזוֹת בְּעִפָּרוֹן צֶבַע נָעוֹת עַל גַּבֵּי הַדַּף בִּתְנוּעוֹת מַרְשִׁימוֹת וּמַבָּטָהּ הַחוֹלְמָנִי תָּקוּעַ אֵי שָׁם בֵּין הַנּוֹפִים הַמַּרְהִיבִים שֶׁצִּיְּרָה עַל הַדַּף".

"אָז מָה אַתְּ מְתַכְנֶנֶת, נֹעָה?", שָׁאֲלָה אוֹתָהּ שָׁנִי בִּידִידוּתִיּוּת אַחֲרֵי שֶׁהִתְנַעֲרָה מִמַּרְאֵה הַקֶּסֶם שֶׁל הַצַּיֶּרֶת הַצְּעִירָה שֶׁלְּיָדָהּ. נֹעָה כְּמוֹ הִתְעוֹרְרָה מִתּוֹךְ חֲלוֹם, סִפְּרָה לְשָׁנִי בְּקוֹלָהּ הֶעָדִין אֶת הָרַעְיוֹן שֶׁהָגְתָה. לִבָּהּ שֶׁל שָׁנִי הָלַם בְּחָזְקָה, הָרַעְיוֹן שֶׁל נֹעָה הָיָה יְצִירָתִי וּמְקוֹרִי בְּיוֹתֵר. הָיָה בָּרוּר לָהּ כִּי הָרַעְיוֹן שֶׁל נֹעָה יִזְכֶּה. "גַּם הַבִּצּוּעַ שֶׁלָּהּ יִהְיֶה מֻשְׁלָם בְּיוֹתֵר" חָשְׁבָה בְּקִנְאָה.

"אֲנִי מֻכְרָחָה לְנַצֵּחַ", הִמְשִׁיכָה שָׁנִי לְהַרְהֵר בְּעוֹד נֹעָה, שֶׁמָּשְׁכָה בִּכְתֵפֶיהָ מוּל הַשְּׁתִיקָה הַמִּתְמַשֶּׁכֶת שֶׁל שָׁנִי, שָׁתְלָה בַּמֶּרְחָב הַיָּרֹק שֶׁלְּפָנֶיהָ, בְּעֶזְרַת הָעִפָּרוֹן הָאָדֹם שֶׁלָּהּ, רַקָּפוֹת אֲדֻמּוֹת עָלִים.

"אוֹיְשׁ, נֹעָה, חָשַׁבְתִּי שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רַעְיוֹן מֻצְלָח יוֹתֵר", הִיא פָּלְטָה בְּקוֹל מִתְחַנְחֵן, וְרָכְנָה לְעֶבְרָהּ "אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאִכְפַּת לִי מִמֵּךְ.. אַל תִּסְפְּרִי עַל הָרַעְיוֹן הַשְּׁטוּתִי הַזֶּה לְאַף אֶחָד וְתַחְשְׁבִי עַל רַעְיוֹן אַחֵר".

מַבָּטָהּ הַצָּלוּל שֶׁל נֹעָה הִתְעַמְעֵם, וּכְשֶׁשָּׁנִי זִהֲתָה זִיק כָּאוּב בְּתוֹךְ אֲגַמֵּי הַתְּכֵלֶת הָאֵינְסוֹפִיִּים בְּעֵינֶיהָ שֶׁל נֹעָה, הִיא נִבְהֲלָה 'מֶה עָשִׂיתִי?! נָתַתִּי לְנֹעָה עֵצָה גְּרוּעָה בִּשְׁבִיל הָאִינְטֶרֶסִים שֶׁלִּי...'.

הִיא תָּפְסָה אֶת יָדֶיהָ שֶׁל נֹעָה וְלִפְנֵי שֶׁתִּתְחָרֵט לָחֲשָׁה לָהּ: "נֹעָה, הָרַעְיוֹן שֶׁלָּךְ עָצוּם, גְּאוֹנִי, מַדְהִים!". נֹעָה הִבִּיטָה בָּהּ בְּמַבָּט לֹא מַאֲמִין "אַתְּ חַיֶּבֶת לְהַאֲמִין לִי!" זָעֲקָה לְעֶבְרָהּ שָׁנִי בְּקוֹל נוֹאָשׁ, "בּוֹאִי אִתִּי הַחוּצָה, אַסְבִּיר לָךְ מַשֶּׁהוּ"..

נֹעָה נִסְחֲבָה אַחֲרֵי שָׁנִי, "אֲנִי מַמָּשׁ לֹא מְבִינָה מָה אַתְּ רוֹצֶה מִמֶּנִּי" הִפְטִירָה, וְשָׁנִי הִסְבִּירָה לָהּ: "פָּשׁוּט נִזְכַּרְתִּי שֶׁהַמּוֹרָה אֲבִיבָה הִסְבִּירָה שֶׁצָּרִיךְ לֶאֱהֹב אֶת הַשֵּׁנִי בְּדִיּוּק כְּמוֹ אֶת עַצְמִי". שָׁנִי מָרְטָה בֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עָלֶה גָּדוֹל, "שֶׁזֶּה אוֹמֵר, לְיַעֵץ לָךְ בְּדִיּוּק אֶת מַה שֶּׁהָיִיתִי מְיַעֶצֶת לְעַצְמִי. וּבְכֵנוּת נֹעָה, זֶה סְתָם הָיָה מִקִּנְאָה... אִם זֶה הָיָה הָרַעְיוֹן שֶׁלִּי - הָיִיתִי מְאֻשֶּׁרֶת".

נֹעָה חִיְּכָה לְעֶבְרָהּ בִּידִידוּת, "אֶפְשָׁר גַּם לַעֲבֹד בְּזוּגוֹת..".