בָּעִיר דֶּנֶנְבּוּרְג, שֶׁעַל גְּדוֹת הַנָּהָר דְּוִינָה, כִּהֵן רַב, חֲסִיד חַבַּ"ד, עֲנָק בַּתּוֹרָה, ר' לֵיְבּ בַּטְלָן שְׁמוֹ. כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ יָשַׁב ר' לֵיְבּ בְּחֶדֶר צְדָדִי בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ וְהָגָה בַּתּוֹרָה. רַק לִקְרַאת שַׁבַּת-קֹדֶשׁ הָיָה שָׁב לְבֵיתוֹ.

לְר' לֵיְבּ הָיָה בֵּן יָחִיד, שֶׁהִצְלִיחַ בַּעֲסָקָיו וְנַעֲשָׂה עָשִׁיר גָּדוֹל. הַבֵּן הָיָה קַבְּלַן-בִּנְיָן שֶׁהֶעֱמִיד אֶת שֵׁרוּתָיו לִצְבָא רוּסְיָה. פַּעַם אַחַת הֵקִים בִּנְיָן בְּדֶנֶנְבּוּרְג, שֶׁנּוֹעַד לְשַׁמֵּשׁ אֶת מִפְקֶדֶת הַצָּבָא הָאֲזוֹרִית. זֶה הָיָה בִּנְיָן גְּדוֹל-מְמַדִּים, בַּעַל אוּלַמּוֹת רַבִּים וַחֲדָרִים לָרֹב.

זְמַן קָצָר לְאַחַר שֶׁהוּקַם הַבִּנְיָן, נִזְדַּמֵּן לְדֶנֶנְבּוּרְג הַקֵּיסָר נִיקוֹלַאי, וְאַנְשֵׁי הַצָּבָא נִצְטַוּוּ לְהַצִּיג לְפָנָיו אֶת בִּנְיַן הַמִּפְקָדָה הֶחָדָשׁ. הַקֵּיסָר צָעַד בָּרֹאשׁ וּלְצִדּוֹ רֹאשׁ הַמִּפְקָדָה, קָצִין בְּדַרְגַּת גֶּנֶרָל, וְאַחֲרֵיהֶם שֹׁבֶל אָרֹךְ שֶׁל אַנְשֵׁי צָבָא וּפָמַלְיַת הַקֵּיסָר. לְצַד הַגֶּנֶרָל פָּסַע גַּם מֵקִים הַבִּנְיָן, בְּנוֹ שֶׁל ר' לֵיְבּ.

הַקֵּיסָר הָיָה שָׁרוּי בְּמַצַּב-רוּחַ קוֹדֵר, כְּדַרְכּוֹ. בְּשֵׁבֶט בִּקָּרְתּוֹ הַקָּשָׁה בָּחַן כָּל חֶדֶר וְכָל אֲגַף בַּבִּנְיָן. פֹּה וְשָׁם הֵעִיר הֶעָרוֹת, סִנֵּן תְּגוּבוֹת, אַךְ בְּסַךְ-הַכֹּל נִרְאֶה הָיָה שֶׁהַבִּקּוּר עוֹבֵר בְּשָׁלוֹם.

רֶגַע בְּטֶרֶם יָצָא מֵהַבִּנְיָן, עָצַר הַקֵּיסָר לְיַד אַחַד הַקִּירוֹת וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ אֲרֻכּוֹת. פַּחַד וַחֲרָדָה אָפְפוּ אֶת הַגֶּנֶרָל. כְּמִי שֶׁהִכִּיר הֵיטֵב אֶת הַקֵּיסָר, הָיָה הַגֶּנֶרָל מוּדָע הֵיטֵב לְשִׁגְיוֹנוֹתָיו וְהִתְכּוֹנֵן לַגָּרוּעַ מִכֹּל. "הַקִּיר עָקוּם!", רָטַן הַקֵּיסָר וְנָעַץ עֵינַיִם נוֹקְבוֹת בַּגֶּנֶרָל. הַגֶּנֶרָל לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ מִפַּחַד וּלְשׁוֹנוֹ נֶעֶתְקָה מִפִּיו.

"הַבְּנִיָּה נֶעֶשְׂתָה עַל-יְדֵי טוֹבֵי הַבַּנָּאִים, אֲשֶׁר הִשְׁתַּמְּשׁוּ בִּכְלֵי מְדִידָה מְדֻיָּקִים בְּיוֹתֵר", נִשְׁמְעָה לְפֶתַע הַתְּשׁוּבָה. הַקֵּיסָר הִטָּה אֶת רֹאשׁוֹ כְּלֹא מַאֲמִין לְעֵבֶר הַקּוֹל, שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא קוֹלוֹ שֶׁל הַקַּבְּלָן הַיְּהוּדִי.

הַגֶּנֶרָל, שֶׁהִכִּיר הֵיטֵב אֶת אָפְיוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר, נָשַׁם עַתָּה לִרְוָחָה. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בִּתְשׁוּבָה זוֹ כְּדֵי לְהָנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר. לְהֶפֶךְ, זוֹ רַק הִגְבִּירָה אֶת זַעֲמוֹ. אֲבָל הַזַּעַם הֶעָצוּם עַל הַיְּהוּדִי שֶׁהֵעֵז לִסְתֹּר אֶת קְבִיעַת הַקֵּיסָר, מָחַק בְּאַחַת אֶת הַבִּקֹּרֶת שֶׁאַךְ לִפְנֵי רֶגַע הֻפְנְתָה לְעֶבְרוֹ.

בְּתוֹךְ פָּחוֹת מִדַּקָּה מָצָא אֶת עַצְמוֹ הַקַּבְּלָן הַיְּהוּדִי הֶעָשִׁיר, בְּנוֹ שֶׁל רַב הָעִיר, בְּדַרְכּוֹ לְבֵית-הַכֶּלֶא.

הַשְּׁמוּעָה עַל מַאֲסַר בְּנוֹ שֶׁל ר' לֵיְבּ פָּשְׁטָה חִישׁ מַהֵר וְהִגִּיעָה גַּם לְאָזְנֵי אִמּוֹ. הָאֵם הַהֲמוּמָה מִהֲרָה אֶל בֵּית-הַמִּדְרָשׁ, הִתְפָּרְצָה לְחַדְרוֹ שֶׁל בַּעְלָהּ וְסִפְּרָה לוֹ בְּבֶהָלָה אֶת שֶׁאֵרַע לִבְנָם-יְחִידָם. דַּאֲגָתָהּ לֹא הָיְתָה לַשָּׁוְא. כְּשֶׁהַקֵּיסָר בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ שָׁלַח אָדָם לַכֶּלֶא, יָדְעוּ מָתַי הַמַּאֲסָר הֵחֵל, אֲבָל לְעוֹלָם לֹא יָכְלוּ לָדַעַת מָתַי יִסְתַּיֵּם.

ר' לֵיְבּ הִקְשִׁיב לְדִבְרֵי אִשְׁתּוֹ בְּמִדָּה לֹא מְעַטָּה שֶׁל קֹצֶר-רוּחַ, כְּאִלּוּ אֵין הַדְּבָרִים נוֹגְעִים לוֹ כָּל-כָּךְ. "מָה אַתְּ מַרְעִישָׁה עוֹלָמוֹת", הֵגִיב כְּשֶׁסִּיְּמָה אֶת דְּבָרֶיהָ, "הַאִם אֵינֵךְ מַאֲמִינָה בְּהַנְהָגַת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ עַל כָּל הַמִּתְרַחֵשׁ בְּעוֹלָמוֹ?!".

אוּלָם בִּרְאוֹתוֹ אֶת עֵינֵי אִשְׁתּוֹ, הַמַּבִּיטוֹת בּוֹ בִּמְבוּכָה וּבִתְחִנָּה, רָכַן לְעֶבְרָה וְלָחַשׁ כְּמַמְתִּיק סוֹד: "דְּעִי, כִּי לְגוֹי אֵין בְּחִירָה חָפְשִׁית וְלֵב מְלָכִים וְשָׂרִים בְּיַד ה' הוּא". וּבְדַבְּרוֹ שָׁב לְתַלְמוּדוֹ, בְּחֵשֶׁק וּבְהִתְלַהֲבוּת, כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר.

זְמַן קָצָר לְאַחַר שֶׁיָּצָא הַקֵּיסָר מִדֶּנֶנְבּוּרְג, הוֹרָה לְאֶחָד מִמְּלַוָּיו לָשׁוּב הָעִירָה וּלְשַׁחְרֵר אֶת הַקַּבְּלָן הַיְּהוּדִי מִכִּלְאוֹ. אַנְשֵׁי פָּמַלְיָתוֹ נִדְהֲמוּ מִצַּעַד כֹּה בִּלְתִּי-צָפוּי שֶׁל הַקֵּיסָר. "מַדּוּעַ לֹא הִמְתִּין הוֹד רוֹמְמוּתוֹ לְפָחוֹת עַד בּוֹאֵנוּ אֶל הַתַּחֲנָה הַבָּאָה, שֶׁמִּמֶּנָּה יָכוֹל הָיָה לִשְׁלֹחַ צַו כָּתוּב וְחָתוּם, כַּמְּקֻבָּל, בְּאֶמְצָעוּת הַדֹּאַר!", הֵעֵז אַחַד הַמְּקֹרָבִים לִשְׁאֹל אֶת הַקֵּיסָר.

כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה נִרְאֶה הָיָה הַקֵּיסָר שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים. "הֲזוֹכֵר אַתָּה אֶת הַגֶּנֶרָל פְּלוֹנִי?", נֵעוֹר לְפֶתַע מֵהִרְהוּרָיו.

"וַדַּאי, זוֹכֵר אֲנִי", הֵשִׁיב הַשּׁוֹאֵל. "לִפְנֵי שָׁנִים מִסְפָּר, בְּעֵת שֶׁהוֹד רוֹמְמוּתוֹ סָקַר מִסְדָּר צְבָאִי בּוֹ הִשְׁתַּתְּפוּ נְצִיגֵי כָּל הַחֵילוֹת, לֹא הָיָה שְׂבַע-רָצוֹן מִתַּרְגִּילֵי הַסֵּדֶר שֶׁל אַחַד הַחֵילוֹת וּבוֹ בַּמָּקוֹם שָׁלַח אֶת הַגֶּנֶרָל לְ.."

"יָפֶה", קָטַע אוֹתוֹ הַקֵּיסָר. "וּבְכֵן, לִפְנֵי זְמַן קָצָר, כְּשֶׁבִּקַּרְתִּי בַּכֶּלֶא, הֻפְתַּעְתִּי לְגַלּוֹת בּוֹ אֶת הַגֶּנֶרָל, שֶׁעֲדַיִן הָיָה כָּלוּא. בִּקַּשְׁתִּי שֶׁיַּזְכִּיר לִי עַל מָה נִכְלָא וּלְכַמָּה זְמַן, וּכְשֶׁהִזְכִּיר לִי אֶת הַמַּעֲשֶׂה, הֶחְלַטְתִּי שֶׁכְּבָר בָּא עַל עָנְשׁוֹ וְשִׁחְרַרְתִּי אוֹתוֹ".

בְּעוֹד הַשּׁוֹאֵל מְנַסֶּה לִתְהוֹת עַל הַקֶּשֶׁר בֵּין הַדְּבָרִים, שָׁקַע לְפֶתַע הַקֵּיסָר שֵׁנִית בְּהִרְהוּרָיו. "וּבְכֵן, מְעַנְיֵן מְאוֹד", הִמְשִׁיךְ הַקֵּיסָר, "אוֹתוֹ גֶּנֶרָל חָשׁוּב וְנִכְבָּד בִּצְבָאִי נִשְׁכַּח מִתּוֹדָעָתִי רֶגַע אֶחָד בִּלְבַד לְאַחַר שֶׁנִּשְׁלַח עַל-יָדִי לַכֶּלֶא. שָׁנִים אֲרֻכּוֹת נָמַק בַּכֶּלֶא וְזִכְרוֹנוֹ לֹא עָלָה לְפָנַי כְּלָל, עַד שֶׁלֹּא נִזְדַּמַּנְתִּי בְּעַצְמִי לְשָׁם וּרְאִיתִיו בְּמוֹ-עֵינַי. לְעֻמַּת זֹאת, יְהוּדִי מְחֻצָּף זֶה, שֶׁהֵעֵז לִסְתֹּר אֶת דְּבָרַי – דְּמוּתוֹ לֹא מָשָׁה מִנֶּגֶד עֵינַי כָּל הַשָּׁעוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, וְאֵינֶנִּי מַצְלִיחַ לְהַסִּיחַ מִמֶּנּוּ אֶת דַּעְתִּי. אֵין לִי בְּרֵרָה אֶלָּא לְשַׁחְרְרוֹ"...