בַּשִּׁעוּר הַבָּא, לֹא יָכֹלְתִּי שֶׁלֹּא לְהָעִיף מַבָּט עַל מְנַחֵם שֶׁיָּשַׁב וְלָמַד בְּכָל הָרְצִינוּת. הָיָה בָּרוּר שֶׁהוּא בְּדִיּוּק כָּמוֹנִי, לֹא חוֹשֵׁב עַל שׁוּם גְּמַ"ח וְעַל שׁוּם עִסּוּק אַחֵר. שְׁנֵינוּ הָיִינוּ בְּתוֹךְ הַתֵּבָה.
לָאַחֲרוֹנָה אֲנִי עָסוּק, עָסוּק מְאוֹד! מְנַחֵם וַאֲנִי הֵקַמְנוּ גְּמַ"ח חָדָשׁ בַּכִּתָּה, גְּמַ"ח לְהַשְׁאָלָה שֶׁל סִפְרֵי לִמּוּד מְשֻׁמָּשִׁים, מַחְבָּרוֹת וּמַכְשִׁירֵי כְּתִיבָה. הַגְּמַ"ח מְסַיֵּעַ לְכָל הַיְּלָדִים, וְכֻלָּם מוֹדִים לָנוּ עַל הַיָּזְמָה.
הַבְּעָיָה הַיְּחִידָה הָיְתָה שֶׁבִּגְלַל הָעִסּוּק סְבִיב הַגְּמַ"ח כְּבָר לֹא נִשְׁאַר לָנוּ זְמַן בִּכְלָל, לֹא לַעֲזֹר בַּבַּיִת, לֹא לִלְמֹד וּבֶטַח לֹא לְשַׂחֵק.
בַּהַתְחָלָה זֶה הָיָה נֶחְמָד, אֲבָל בְּאֵיזֶה שֶׁהוּא שָׁלָב הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁזֶּה לֹא כָּל כָּךְ טוֹב... מְנַחֵם, הִרְגִּישׁ בְּדִיּוּק כָּמוֹנִי, בְּאַחַת הַהַפְסָקוֹת שֶׁסּוֹף סוֹף הָיוּ לָנוּ כַּמָּה דַּקּוֹת לָנוּחַ, מְנַחֵם הִתְוַדָּה: "אֲנִי לֹא מַסְפִּיק לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיִיתִי עוֹשֶׂה", הוּא נֶאֱנַח. "רַק בִּגְלַל הַגְּמַ"ח..." לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ שֶׁהוּא יַסְבִּיר לְמָה הוּא מִתְכַּוֵּן, הֵבַנְתִּי לְבַד. הִרְגַּשְׁתִּי בְּדִיּוּק כָּמוֹהוּ.
הִנֵּה, לְדֻגְמָא אֶתְמוֹל, דִּלַּגְתִּי עַל הַרְבֵּה קְטָעִים בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה. הָיִיתִי כָּל כָּךְ עָיֵף אַחֲרֵי סֶבֶב הַתְרָמוֹת לַגְּמַ"ח, וּפָשׁוּט לֹא הָיָה לִי כֹּחַ! "מַה נַּעֲשֶׂה?" נֶאֱנַחְתִּי גַּם אֲנִי.
"נִכָּנֵס אֶל הַתֵּבָה!" אָמַר מְנַחֵם, וּמִיָּד הִסְבִּיר לְמָה הוּא מִתְכַּוֵּן. "לְכָל הָעִסּוּקִים הָאֵלֶּה קוֹרְאִים מַבּוּל, הַמַּבּוּל מַטְרִיד אוֹתָנוּ וּמַפְרִיעַ לָנוּ לַעֲבֹד אֶת ה' כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ".
אֲנִי לֹא הִסְכַּמְתִּי אִתּוֹ "הַמַּבּוּל לֹא הָיָה טוֹב, וְהַגְּמַ"ח שֶׁלָּנוּ הוּא גְּמַ"ח מְצֻיָּן!". חָשַׁבְתִּי עַל כָּל הַיְּלָדִים שֶׁכּוֹתְבִים וְלוֹמְדִים בִּזְכוּת הַגְּמַ"ח.
מְנַחֵם הִתְעַקֵּשׁ: "בַּמַּבּוּל הָיוּ מַיִם שֶׁבָּאוּ מִלְּמַטָּה - וְהֵם מְסַמְּלִים אֶת הַטְּרָדוֹת הַגַּשְׁמִיּוֹת, אֲבָל הָיוּ גַּם מַיִם שֶׁבָּאוּ מִלְּמַעְלָה - שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת הַטְּרָדוֹת שֶׁבָּאוֹת מִלְּמַעְלָה, שֶׁהֵן טְרָדוֹת שֶׁבָּאוֹת בְּעִקְּבוֹת דְּבָרִים נַעֲלִים וְטוֹבִים".
"לְדֻגְמָא הַגְּמַ"ח שֶׁלָּנוּ?" רָצִיתִי לִהְיוֹת בָּטוּחַ. "לְדֻגְמָא" הִסְכִּים אִתִּי מְנַחֵם. וּשְׁנֵינוּ הִבַּטְנוּ לְתוֹךְ אֲרוֹן הַגְּמַ"ח הַמְּסֻדָּר וְהַמֻּשְׁקָע שֶׁלָּנוּ.
"אֲבָל לְכָל מַבּוּל יֵשׁ פִּתְרוֹן!" חָזַר מְנַחֵם לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן. "אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִכָּנֵס אֶל הַתֵּבָה".
כְּשֶׁמְּנַחֵם דִּבֵּר עַל הַתֵּבָה הָיָה לִי בָּרוּר שֶׁהוּא לֹא מִתְכַּוֵּן לְתֵבַת נֹחַ, אוֹ לַ'תֵּבָה' שֶׁל מַכְשִׁירֵי הַכְּתִיבָה שֶׁלָּנוּ..., מְנַחֵם הִתְכַּוֵּן לַ'תֵּבָה' בְּמַשְׁמָעוּת נוֹסֶפֶת שֶׁהִיא 'מִלָּה' אוֹ בְּרַבִּים 'תֵּבוֹת' אֵלּוּ 'מִלִּים'.
"אֵיךְ נִכְנָסִים לְתוֹךְ מִלִּים?" נִסִּיתִי לְהָבִין.
"כְּשֶׁמִּתְכַּוְּנִים בַּמִּלִּים שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹמְרִים אוֹ לוֹמְדִים, זֶה נִקְרָא שֶׁאֲנַחְנוּ נִכְנָסִים אֲלֵיהֶן" מְנַחֵם הִסְבִּיר בְּסַבְלָנוּת.
"וּכְשֶׁנִּתְכַּוֵּן לַמִּלִּים שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה וּבַלִּמּוּד, וּנְנַסֶּה לְהִתְעַמֵּק בָּהֶן, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהַמִּלִּים הַקְּדוֹשׁוֹת יִתְּנוּ לָנוּ אֶת הַכֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַטְּרָדוֹת וְלִהְיוֹת מְמֻקָּדִים בְּלַעֲשׂוֹת רְצוֹן ה' כָּרָאוּי" הוּא סִכֵּם.
בַּשִּׁעוּר הַבָּא, לֹא יָכֹלְתִּי שֶׁלֹּא לְהָעִיף מַבָּט עַל מְנַחֵם שֶׁיָּשַׁב וְלָמַד בְּכָל הָרְצִינוּת. הָיָה בָּרוּר שֶׁהוּא בְּדִיּוּק כָּמוֹנִי, לֹא חוֹשֵׁב עַל שׁוּם גְּמַ"ח וְעַל שׁוּם עִסּוּק אַחֵר. שְׁנֵינוּ הָיִינוּ בְּתוֹךְ הַתֵּבָה.
(לִקּוּטֵי שִׂיחוֹת כֶּרֶךְ א, עַמּוּד 5)
