בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לְהִתְנַהֵג יָפֶה, לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת, לִהְיוֹת נֶחְמָד לְכֻלָּם, לִהְיוֹת יֶלֶד טוֹב. אֲבָל הַשַּׁבָּת, הִשְׁתַּדַּלְתִּי בִּמְיֻחָד. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁלֹּא רַק אֲנִי הִשְׁתַּדַּלְתִּי, כָּל הָאֲנָשִׁים סְבִיבִי נִדְמֶה הָיָה שֶׁנִּרְאִים שׁוֹנֶה וְטוֹב מֵהָרָגִיל.

נוּ בֶּטַח, הַשַּׁבָּת הֲרֵי הִיא 'שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית'! וְאֵיךְ תִּהְיֶה הַהִתְנַהֲלוּת שֶׁלָּנוּ בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ מֻשְׁפַּעַת מֵאֵיךְ שֶׁאָנוּ מִתְנַהֲגִים בַּשַּׁבָּת הַזֹּאת, אָז בֶּטַח שֶׁכֻּלָּם רוֹצִים לִהְיוֹת טוֹבִים יוֹתֵר!

אַחֲרֵי הַסְּעוּדָה, יָצָאתִי לְבַקֵּר אֶת סַבָּא שֶׁלִּי, וְלַחְזֹר אִתּוֹ עַל הַחֹמֶר שֶׁלָּמַדְנוּ הַשָּׁבוּעַ בַּכִּתָּה. סַבָּא שָׂמַח מְאוֹד שֶׁבָּאתִי.

עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִתְחַלְנוּ לִלְמֹד, שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אֶת הַשְּׁאֵלָה עָלֶיהָ חָשַׁבְתִּי כָּל הַדֶּרֶךְ. "סַבָּא, לָמָּה דַּוְקָא שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית קוֹבַעַת אֶת הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּנוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ?" רָאִיתִי שֶׁהַפָּנִים שֶׁל סַבָּא הִרְצִינוּ, אָז נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר טוֹב יוֹתֵר אֶת הַשְּׁאֵלָה. "לָמָּה הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּנוּ לֹא נִקְבַּעַת לְפִי אֵיךְ שֶׁאֲנַחְנוּ מַעֲמִידִים אֶת עַצְמֵנוּ בְּשַׁבַּת שְׁמוֹת לְדֻגְמָא?"

סַבָּא הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ בְּהַסְכָּמָה. "גַּם הָרַבִּי שׁוֹאֵל בְּדִיּוּק אֶת אוֹתָהּ שְׁאֵלָה שֶׁאַתָּה שׁוֹאֵל!" שָׂמַחְתִּי מְאוֹד, אִם הָרַבִּי שׁוֹאֵל אֶת הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת, זֶה אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ לָהּ תְּשׁוּבָה! סַבָּא נִגַּשׁ לָאָרוֹן וְהוֹצִיא אֶת הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי שִׂיחוֹת, וַאֲנִי הִבַּטְתִּי בְּסַקְרָנוּת בְּפָנָיו הַמְּרֻכָּזוֹת.

"מְנַחֵם", הוּא פָּנָה אֵלַי. "קוֹרֶה לְךָ שֶׁלִּפְעָמִים 'הַמְּצִיאוּת שֶׁל הָעוֹלָם' מַפְרִיעָה לְךָ לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה?"

"'הַמְּצִיאוּת שֶׁל הָעוֹלָם', הַכַּוָּנָה לְעִנְיְנֵי הָעוֹלָם - לַדְּבָרִים הָרְגִילִים שֶׁיֵּשׁ. כְּמוֹ הַכֶּסֶף, הָעֲיֵפוּת וְהָרָעָב? הַרְבֵּה פְּעָמִים הֵם מַפְרִיעִים לִי לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת... לִפְעָמִים קָשֶׁה לִי לָקוּם בַּבֹּקֶר, לִפְעָמִים אֲנִי עָיֵף מִדַּי בִּשְׁבִיל לְהִתְפַּלֵּל וְלִפְעָמִים אֲנִי מִתְגָּרֶה מִמַּמְתַּקִּים שֶׁאֵין לָהֶם כַּשְׁרוּת מְהֻדֶּרֶת", סִפַּרְתִּי לְסַבָּא.

סַבָּא שׁוּב הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ בְּהַסְכָּמָה, וְאָז הוּא חִיֵּךְ. "אִם בְּשַׁבַּת בְּרֵאשִׁית תִּתְבּוֹנֵן טוֹב בַּפָּרָשָׁה, אִם תִּקַּח אוֹתָהּ בִּרְצִינוּת אֶל חַיֶּיךָ, הִתְמוֹדְדוּת שֶׁלְּךָ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה תִּהְיֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר פְּשׁוּטָה וְקַלָּה".

עַכְשָׁו כְּבָר הָיִיתִי מַמָּשׁ מְסֻקְרָן, לָמָּה דַּוְקָא בְּשַׁבַּת בְּרֵאשִׁית?

וְסַבָּא הִמְשִׁיךְ: "בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית כָּתוּב שֶׁאֱלֹקִים בָּרָא אֶת הָעוֹלָם! אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן מַסְבִּיר שֶׁהוּא לֹא רַק בָּרָא אוֹתוֹ, אֶלָּא הוּא מַמְשִׁיךְ לִבְרֹא אוֹתוֹ בְּכָל רֶגַע, אַחֶרֶת לֹא יִהְיֶה לָנוּ עוֹלָם".

"אִם לְרֶגַע אֶחָד הוּא עוֹצֵר אָז אֵין עוֹלָם?" רָצִיתִי לִהְיוֹת בָּטוּחַ.

"בְּהֶחְלֵט" הִסְכִּים סַבָּא. "וְאִם תִּזְכֹּר תָּמִיד שֶׁכָּל הָעִנְיָנִים בָּעוֹלָם, הָעֲיֵפוּת, הָרָעָב, הַכֶּסֶף וְהַחֲבֵרִים נִבְרָאִים בְּכָל רֶגַע מֵחָדָשׁ וּבְלִי הַתּוֹרָה אֵין לָהֶם קִיּוּם, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ קַל הַרְבֵּה יוֹתֵר לְהִתְנַהֵג לְפִי חֻקֵּי הַתּוֹרָה".

הִבַּטְתִּי בְּסַבָּא רְגָעִים אֲרֻכִּים, וּבְלִבִּי הִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁהַתֹּכֶן הַנִּפְלָא הַזֶּה יַחְדֹּר בְּלִבִּי, לְתָמִיד.