אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אִם גַּם לָכֶם הַפָּסוּק הַזֶּה נִשְׁמָע מוּזָר, אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי קָרָאתִי אֶת הַמִּלִּים הָאֵלּוּ הִתְפַּלֵּאתִי בִּמְיֻחָד. לְדַעְתִּי מֹשֶׁה הָיָה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשָּׁמַיִם לִשְׁמֹעַ, וּמֵהָאָרֶץ לְהַאֲזִין.
מֵאָז שֶׁיְּהוּדִית אֲחוֹתִי לָמְדָה בַּגַּן שֶׁלָּהּ עַל מִלִּים נִרְדָּפוֹת הִיא מְשַׁגַּעַת אֶת כֻּלָּם בַּבַּיִת. יְהוּדִית מְזַמְזֶמֶת לְלֹא הַפְסָקָה זוּגוֹת שֶׁל מִלִּים בַּעֲלֵי אוֹתָהּ מַשְׁמָעוּת.
"לְהַבִּיט - לִרְאוֹת", שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ מְדַקְלֶמֶת לְעַצְמָהּ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, "רָם –גָּבוֹהַּ", הִיא הִמְשִׁיכָה לְדַקְלֵם גַּם בַּאֲרוּחַת עֶרֶב, וּכְשֶׁהִיא כְּבָר שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה לִישֹׁן שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ מְמַלְמֶלֶת לְעַצְמָהּ "לְהַאֲזִין - לִשְׁמֹעַ".
"לְהַאֲזִין וְלִשְׁמֹעַ הֵן מִלִּים עִם מַשְׁמָעוּת קְצָת שׁוֹנָה", הָיִיתִי חַיֶּבֶת לְהַעֲמִיד אֶת יְהוּדִית עַל טָעוּתָהּ. "כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ קָרוֹב אֵלַי אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ לְהַאֲזִין, וּכְשֶׁמִּישֶׁהוּ רָחוֹק אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹעַ", הִסְבַּרְתִּי בִּרְצִינוּת רַבָּה.
יְהוּדִית כָּל כָּךְ קְטַנָּה, הִיא רַק בְּגַן חוֹבָה, וּבְכָל זֹאת הִיא הִצְלִיחָה לְהָבִין. "שׁוֹמְעִים אֶת מַה שֶּׁרָחוֹק, וּמַאֲזִינִים לְמַה שֶּׁקָּרוֹב", הִיא חָזְרָה עַל הָעִנְיָן בַּמִּלִּים שֶׁלָּהּ.
חִיַּכְתִּי בְּסִפּוּק וְעָזַרְתִּי לִיהוּדִית לְהִתְכַּסּוֹת. מְאוֹד נֶחְמָד שֶׁאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה כָּל כָּךְ חֲכָמָה וּמְבִינָה כָּל כָּךְ מַהֵר.
מֵאָז אוֹתוֹ לַיְלָה, עָבְרוּ הַרְבֵּה לֵילוֹת וְגַם הַרְבֵּה יָמִים, יְהוּדִית כְּבָר הִפְסִיקָה לְדַקְלֵם בַּבַּיִת זוּגוֹת שֶׁל מִלִּים נִרְדָּפוֹת, וְגַם אֲנִי שָׁכַחְתִּי מִכָּל הָעִנְיָן.
רַק הַשָּׁבוּעַ, כְּשֶׁקָּרָאתִי אֶת הַחִתַּ"ת, נִזְכַּרְתִּי לְפֶתַע בְּכָל הַסִּפּוּר. "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי", קָרָאתִי אֶת הַמִּלִּים שֶׁאוֹמֵר מֹשֶׁה לִפְנֵי שֶׁהוּא מַתְחִיל בַּנְּאוּם שֶׁלּוֹ בַּתּוֹרָה.
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אִם גַּם לָכֶם הַפָּסוּק הַזֶּה נִשְׁמָע מוּזָר, אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי קָרָאתִי אֶת הַמִּלִּים הָאֵלּוּ הִתְפַּלֵּאתִי בִּמְיֻחָד. לְדַעְתִּי מֹשֶׁה הָיָה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשָּׁמַיִם לִשְׁמֹעַ, וּמֵהָאָרֶץ לְהַאֲזִין.
"שׁוֹמְעִים אֶת מַה שֶּׁרָחוֹק, מַאֲזִינִים לְמַה שֶּׁקָּרוֹב", נִזְכַּרְתִּי בַּמִּלִּים שֶׁאַךְ לֹא מִזְּמַן אָמַרְתִּי לַאֲחוֹתִי יְהוּדִית. וְאִם מֹשֶׁה נִמְצָא בָּאָרֶץ אָז, הוּא הָיָה צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהָאָרֶץ לְהַאֲזִין, לֹא מֵהַשָּׁמַיִם.
כְּשֶׁיֵּשׁ לִי שְׁאֵלוֹת אֲנִי בְּדֶרֶךְ כְּלָל שׁוֹאֶלֶת אֶת אַבָּא שֶׁלִּי. וְגַם הַפַּעַם בָּאתִי אֵלָיו עִם הַחִתַּ"ת בַּיָּד. הָיִיתִי בְּטוּחָה שֶׁהוּא יֵדַע לַעֲנוֹת לִי, וְהוּא בֶּאֱמֶת יָדַע. "מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הוּא אִישׁ הָאֱלֹקִים", הוּא הִסְבִּיר לִי בְּקוֹל רְצִינִי, "לָכֵן הוּא הָיָה קָרוֹב יוֹתֵר לַשָּׁמַיִם, לָעִנְיָנִים הַשְּׁמֵימִיִּים וְהָרוּחָנִיִּים".
הִרְהַרְתִּי בְּמֹשֶׁה שֶׁעוֹמֵד עַל הָאֲדָמָה, וּבְכָל זֹאת הוּא כָּל כָּךְ רָחוֹק מֵהָאָרֶץ וּמֵהָעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים, כָּל כָּךְ רָחוֹק שֶׁהוּא צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ.
"הַפָּסוּק הַזֶּה נֶאֱמַר לְגַבֵּי מֹשֶׁה, אֲבָל הוּא מְכֻוָּן לְגַבֵּי כָּל יְהוּדִי", הִסְבִּיר לִי אַבָּא. "לְכָל יְהוּדִי יֵשׁ כֹּחַ לִהְיוֹת קָרוֹב לַשָּׁמַיִם, וְרָחוֹק מֵהָאָרֶץ".
חָזַרְתִּי אֶל הַחִתַּ"ת וְחָשַׁבְתִּי עַל עַצְמִי. אַבָּא אוֹמֵר שֶׁגַּם אֲנִי כָּל כָּךְ קְרוֹבָה לַשָּׁמַיִם, לָעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים.
אִם אֲנִי כָּל כָּךְ קְרוֹבָה, אָז אוּלַי כְּדַאי שֶׁאֲנִי פָּשׁוּט יַתְחִיל לְהַאֲזִין לָהֶם?
(הִתְוַעֲדֻיּוֹת ה'תש"נ כֶּרֶךְ א, עמ' 82)