"מַה טּוֹב בְּאֶפְשָׁרוּת לִבְחֹר? יוֹתֵר קַל אִם ה' הָיָה מַחְלִיט בִּשְׁבִילֵנוּ". כָּל הַהִתְלַבְּטֻיּוֹת בֵּין הַיְּצָרִים צָפוּ וְעָלוּ בְּמֹחָהּ שֶׁל שְׁלוֹמִית.
שְׁלוֹמִית לֹא אוֹהֶבֶת לְהַחְלִיט. כָּל פַּעַם כְּשֶׁהִיא מִתְלַבֶּטֶת, הָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ מַתְחִיל לִכְאֹב, וְהִיא מְבַזְבֶּזֶת הַרְבֵּה מְאוֹד זְמַן בִּשְׁבִיל לִבְחֹר.
קָשֶׁה לָהּ לְהַחְלִיט אֵיזֶה שִׂמְלָה לִלְבֹּשׁ, אֵיזֶה צֶבַע שֶׁל אַרְטִיק לִבְחֹר, וּמַה כְּדַאי לֶאֱכֹל בַּאֲרוּחַת עֶרֶב. אֲבָל הַהַחְלָטָה הֲכִי קָשָׁה לִשְׁלוֹמִית הִיא הַהַחְלָטָה בֵּין הַיְּצָרִים.
הַיֵּצֶר הָרַע וְהַיֵּצֶר הַטּוֹב תָּמִיד נִלְחָמִים לָהּ חָזָק בַּלֵּב.
"לְכִי לַעֲזֹר לְאִמָּא", אוֹמֵר לָהּ הַיֵּצֶר הַטּוֹב. "עַכְשָׁו תִּקְרְאִי סֵפֶר", אוֹמֵר לָהּ הַיֵּצֶר הָרַע.
"כְּדַאי לָךְ לְשַׁתֵּף אֶת כֻּלָּם בַּמִּשְׂחָק", מְיַעֵץ הַיֵּצֶר הַטּוֹב. "תִּזְכְּרִי אֵיךְ נֶחָמִי הִתְיַחֲסָה אֵלַיִךְ אֶתְמוֹל", צוֹחֵק הַיֵּצֶר הָרַע.
אוּף. לִשְׁלוֹמִית מְאוֹד קָשֶׁה לְהַחְלִיט. כָּל פַּעַם הַהִתְלַבְּטוּת מְצִיקָה לָהּ מְאוֹד.
"בִּשְׁבִיל מָה ה' בָּרָא בִּכְלָל אֶת הַיֵּצֶר הָרַע?" שׁוֹאֶלֶת שְׁלוֹמִית אֶת עַצְמָהּ הַרְבֵּה מְאוֹד פְּעָמִים. "הַרְבֵּה יוֹתֵר קַל הָיָה אִם הָיָה רַק יֵצֶר טוֹב".
אֶתְמוֹל, בִּסְעוּדַת שַׁבָּת, אֲפִלּוּ שֶׁשְּׁלוֹמִית לֹא שָׁאֲלָה כְּלוּם, עָנָה לָהּ אַבָּא עַל הַשְּׁאֵלָה.
"הַשָּׁבוּעַ בַּפָּרָשָׁה ה' נוֹתֵן לָנוּ מַתָּנָה: בְּרָכוֹת לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, וְגַם קְלָלוֹת לְמִי שֶׁלֹּא בּוֹחֵר בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה".
"מַתָּנָה?" לֹא הֵבִינָה מוּשְׁקָא, הָאָחוֹת הַקְּטַנָּה שֶׁל שְׁלוֹמִית. "מַה טּוֹב בִּקְלָלוֹת?"
אַבָּא צָחַק וְהִסְבִּיר: "הַקְּלָלוֹת הֵן לֹא הַמַּתָּנָה, הַמַּתָּנָה הִיא שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֶפְשָׁרוּת לִבְחֹר בֵּין הַטּוֹב לָרַע".
"לִבְחֹר?" הַפַּעַם שְׁלוֹמִית לֹא הִסְכִּימָה. "מַה טּוֹב בְּאֶפְשָׁרוּת לִבְחֹר? יוֹתֵר קַל אִם ה' הָיָה מַחְלִיט בִּשְׁבִילֵנוּ". כָּל הַהִתְלַבְּטֻיּוֹת בֵּין הַיְּצָרִים צָפוּ וְעָלוּ בְּמֹחָהּ שֶׁל שְׁלוֹמִית.
אַבָּא חָשַׁב. וְסִפֵּר לְמוּשְׁקָא וּשְׁלוֹמִית עַל הַצִּפּוֹר. לַצִּפּוֹר אֵין בְּחִירָה בֵּין טוֹב לְרַע, תָּמִיד הִיא עוֹשָׂה רַק טוֹב.
"אֵיזֶה כֵּיף לָהּ" לָחֲשָׁה שְׁלוֹמִית, כָּל כָּךְ הַרְבֵּה פְּעָמִים הִיא מִתְלַבֶּטֶת, כַּמָּה טוֹב לַצִּפּוֹר שֶׁהִיא לֹא צְרִיכָה לְהַחְלִיט אַף פַּעַם.
אַבָּא לֹא הִסְכִּים. "לַצִּפּוֹר לֹא כֵּיף וְלֹא טוֹב. אִם אֵין לָהּ בְּחִירָה - אָז הִיא גַּם לֹא מְקַבֶּלֶת שׁוּם פְּרָס עַל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁלָּהּ".
"אָז לֹא סְתָם ה' הֶחְלִיט שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ בְּחִירָה. הוּא פָּשׁוּט רוֹצֶה לְהָבִיא לָנוּ שָׂכָר", הֵבִינָה שְׁלוֹמִית.
"וּבִשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ בְּחִירָה חַיָּב שֶׁיִּהְיֶה גַּם אֶת הַיֵּצֶר הָרַע וְגַם אֶת הַקְּלָלוֹת", הֵבִינָה גַּם מוּשְׁקָא.
שֶׁקֶט שֶׁל הֲבָנָה הִשְׂתָּרֵר.
שְׁלוֹמִית הִמְשִׁיכָה לֶאֱכֹל בְּשֶׁקֶט אֶת מְנַת סְעוּדַת הַשַּׁבָּת שֶׁלָּהּ. עַכְשָׁו טוֹב הָיָה לַחְשֹׁב עַל מִלְחֶמֶת הַיְּצָרִים הַתְּמִידִית בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלָּהּ. וּבְעִקָּר טוֹב הָיָה לָהּ עַל שֶׁקִּבְּלָה אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לִבְחֹר.
(לִקּוּטֵי שִׂיחוֹת כֶּרֶךְ ד' עַמּוּד 1339)
