"בַּחוּשִׁים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁלָּנוּ בֶּאֱמֶת אֲנַחְנוּ לֹא מַצְלִיחִים לִרְאוֹת אֶת הַמַּחֲזֶה, אֲבָל לַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ יֵשׁ חוּשִׁים מְעֻדָּנִים וְרוּחָנִיִּים יוֹתֵר, וְהִיא רוֹאָה אֶת הַמַּחֲזֶה".
כְּשֶׁהַמּוֹרֶה הִסְבִּיר עַל שַׁבַּת חֲזוֹן, הָעֵינַיִם שֶׁל חַיִּים נָצְצוּ.
הַמּוֹרֶה הִסְבִּיר שֶׁבְּשַׁבַּת חֲזוֹן מַרְאִים לְכָל יְהוּדִי בְּמַחֲזֶה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מֵרָחוֹק.
"רַק פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה נוֹתֵן לָנוּ הַקָּבָּ"ה הִזְדַּמְּנוּת לַחֲזוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ", הִסְבִּיר הַמּוֹרֶה בְּקוֹל דְּרָמָטִי. "כְּשֶׁרוֹאֶה הַיְּהוּדִי אֶת הַבִּנְיָן הוּא נִזְכָּר שֶׁעָלָיו לְתַקֵּן אֶת דְּרָכָיו, וְכָךְ לִזְכּוֹת לַגְּאֻלָּה".
'הִזְדַּמְּנוּת לְהָצִיץ! בְּדִיּוּק כְּמוֹ בְּתַנְיָא בְּעַל פֶּה' נִזְכַּר חַיִּים בְּהִתְלַהֲבוּת.
וּמִיָּד הִתְחִיל לְהַרְהֵר בַּמְּכוֹנִית עַל שָׁלַט שֶׁנִּמְצֵאת אֶצְלוֹ בַּחֶדֶר, בַּמַּדָּף הַגָּבוֹהַּ.
אִמָּא הִבְטִיחָה לוֹ שֶׁאִם הוּא יִלְמַד אֶת פֶּרֶק א' בְּתַנְיָא בְּעַל פֶּה הוּא יוּכַל לְקַבֵּל אוֹתָהּ בְּמַתָּנָה.
מְאוֹד קָשֶׁה לִלְמֹד פֶּרֶק תַּנְיָא בְּעַל פֶּה, וּכְבָר הַרְבֵּה מְאוֹד זְמַן חַיִּים מְנַסֶּה לְהַצְלִיחַ.
כָּל יוֹם שֶׁהוּא חוֹזֵר מֵהַ'חֶדֶר' הוּא מְשַׁנֵּן בִּשְׁקִידָה אֶת הַשּׁוּרוֹת שֶׁהוּא כְּבָר יוֹדֵעַ, וּמְנַסֶּה לִזְכֹּר לְפָחוֹת שׁוּרָה אַחַת חֲדָשָׁה.
אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁזֶּה קַל? הָאֱמֶת שֶׁלִּפְעָמִים קְצָת קָשֶׁה לְחַיִּים. לִפְעָמִים הוּא מַעֲדִיף לָרֶדֶת לְמַטָּה לְשַׂחֵק וְדַי.
בְּדִיּוּק בִּשְׁבִיל זֶה הֶעֱמִידָה אִמָּא בָּאָרוֹן אֶת הַמְּכוֹנִית הַחֲדָשָׁה. "כָּל פַּעַם שֶׁיִּהְיֶה לְךָ קָשֶׁה, תּוּכַל לִפְתֹּחַ אֶת הָאָרוֹן וּלְהָצִיץ" הִיא חִיְּכָה.
וְחַיִּים בֶּאֱמֶת מֵצִיץ. כִּמְעַט כָּל לַיְלָה הוּא מַבִּיט בַּמְּכוֹנִית וּבוֹחֵן אוֹתָהּ מִכָּל צְדָדֶיהָ. בְּתוֹךְ לִבּוֹ הוּא מַבְטִיחַ לְעַצְמוֹ שֶׁעוֹד מְעַט הִיא תִּהְיֶה שֶׁלּוֹ.
וְעַכְשָׁו כְּשֶׁהַמּוֹרֶה מְסַפֵּר עַל שַׁבַּת חֲזוֹן, וּבַהִזְדַּמְּנוּת לְהָצִיץ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, חַיִּים נִזְכָּר בְּכָל הַהֲצָצוֹת שֶׁהוּא נוֹתֵן מִדֵּי לַיְלָה לַמְּכוֹנִית.
אֲפִלּוּ שֶׁהַמּוֹרֶה לֹא שָׁאַל בִּכְלָל שׁוּם שְׁאֵלָה, חַיִּים הִצְבִּיעַ. "בֶּטַח שֶׁהַהֲצָצוֹת הָאֵלֶּה עוֹזְרוֹת! כְּשֶׁרוֹאִים אֶת הַפְּרָס מוּל הָעֵינַיִם כְּבָר מְאוֹד רוֹצִים לְקַבֵּל אוֹתוֹ". חַיִּים דִּבֵּר עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּבְתוֹךְ הַלֵּב חָשַׁב עַל הַמְּכוֹנִית.
יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁיָּשַׁב בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַכִּתָּה לֹא הִסְכִּים. "אֲבָל הַמּוֹרֶה, אֲנִי בִּכְלָל לֹא רוֹאֶה אֶת הַמַּחֲזֶה הַזֶּה! שַׁבַּת חֲזוֹן לֹא עוֹזֶרֶת לִי לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת".
הַמּוֹרֶה חִיֵּךְ. "בַּחוּשִׁים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁלָּנוּ בֶּאֱמֶת אֲנַחְנוּ לֹא מַצְלִיחִים לִרְאוֹת אֶת הַמַּחֲזֶה, אֲבָל לַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ יֵשׁ חוּשִׁים מְעֻדָּנִים וְרוּחָנִיִּים יוֹתֵר, וְהִיא רוֹאָה אֶת הַמַּחֲזֶה".
יְהוֹשֻׁעַ כִּוֵּץ אֶת גַּבּוֹתָיו. הוּא לֹא הֵבִין אֵיךְ הַנְּשָׁמָה עוֹזֶרֶת לוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת.
הַמּוֹרֶה הִמְשִׁיךְ: "כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה קוֹלֶטֶת אֶת הַמַּרְאֶה הָרוּחָנִי, יֵשׁ לְכָךְ הַשְׁפָּעָה גְּדוֹלָה עַל הַגּוּף. אֲנַחְנוּ לֹא תָּמִיד יוֹדְעִים, אֲבָל הַנְּשָׁמָה מְנִיעָה אוֹתָנוּ לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת".
כְּשֶׁחַיִּים חָזַר הַבַּיִת הוּא הִמְשִׁיךְ לְהַרְהֵר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּבַמַּחֲזֶה הַמְּיֻחָד שֶׁרוֹאָה הַנְּשָׁמָה.
"הַגּוּף שֶׁלִּי רוֹאֶה אֶת הַמְּכוֹנִית שֶׁאֲנִי אֲקַבֵּל, וְהַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי רוֹאָה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ", הוּא סִפֵּר לְאִמָּא בְּחִיּוּךְ, "וּשְׁנֵיהֶם בְּיַחַד אוֹמְרִים לִי לָרוּץ לִלְמֹד אֶת הַתַּנְיָא בְּעַל פֶּה".
(לִקּוּטֵי שִׂיחוֹת כֶּרֶךְ ט' עַמּוּד 24)
