16 שנים חלפו משנת תשנ"ד (1994) – השנה האחרונה בה ראינו את הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. באותה שנה, בתאריך ג' בתמוז, הכתה בתודעה חדשה מרה כי השתנה בדרסטיות סגנון הקשר שניתן לקיים עם הרבי ונוצר מצב חדש בו לא רואים את פניו הקורנות.
 
לא קשה לזהות כי אנו נמנעים מלהשתמש במונחים של פטירה ומוות. הסיבה היא כי אכן אנו מאמינים ובטוחים שמונחים אלה לא חלים על הרבי. אנו מאמינים באמונה שלמה, על בסיס תקדימים מתקופת התלמוד, כי חיי הרבי לא נפסקו והם ימשיכו להתקיים ברצף עד הגאולה השלמה ועד בכלל.
 
על סמך מה? – מיד נשיב על כך. אולם קודם לכן, זו הזדמנות טובה לתת את הדעת להרהורים טורדניים שעשויים לחלוף בראש בהקשרים כאלה: כיהודים, אנחנו מאמינים ויודעים כי כל מה שמתרחש בעולם מתוכנן בקפידה על-ידי הקדוש-ברוך-הוא. הכול נעשה בכוונה ובמחשבה תחילה. והכוונה של הכול, כפי שמלמדת התורה, היא להגיע אל הגאולה האמיתית והשלמה.
 
לפיכך שבה וטורדת השאלה, במיוחד עם התקרבותנו לג' בתמוז שיחול ביום שלישי הקרוב – איזו תועלת יכולה לצמוח מכך שקלע אותנו הקדוש-ברוך-הוא למצב של הסתר פנים כזה? האומנם גם העובדה הזו מקדמת אותנו אל הגאולה?!
 
*
 
התשובה על כך ניתנת בתורת החסידות באמצעות משל: משל לאב שנעלם בפתאומיות מעיני בנו. תהה הבן מה קרה לאביו, ולאחר התעשתות ממושכת ניתח לעצמו שלוש דרכי תגובה אפשריות: אחת – להתעלם. להתייחס באדישות להיעלמות של אביו. דרך שנייה – להתייאש. לשקוע בתסכול ועלבון, אולי גם להרגיש נבגד, ולהישאר ממולכד בתוך מבוך של דיכאוניות.
 
הדרך השלישית – לחפש. להבין כי אם אביו בחר להתחבא – כנראה זה רק מפני שהוא מעוניין לראות עד כמה בנו מחפש אחריו. עד כמה חשוב לו הקשר עמו. 'אבא כנראה רוצה לבחון עד כמה חסרונו מעיק עליי. אחפש אפוא אחריו, אוכיח לו את אהבתי – ואני בטוח כי אמצא אותו'.
 
והנמשל ברור: כאשר מציב אותנו הקדוש-ברוך-הוא בסיטואציות של הסתר פנים, המטרה היא לעורר אותנו לחפש אחריו עוד יותר. כאשר נקלענו למצב בו הרבי, שכלפיו אנו חשים ממש כמו בנים, נעלם מעינינו, חלילה לנו מלהתייאש. בטח שלא לשקוע באדישות. עלינו להוכיח כי אנו ממשיכים לחפש אחריו, ללא לאות – עד שנמצאהו!
 
*
 
מה הפירוש לחפש אחריו? – לעשות הכול כדי שישוב וייגלה אלינו. הרבי אמר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי הוא מי שיתגלה לעין כול כמלך המשיח – וממילא, ככל שניטיב את מעשינו ונתאים אותם אל רצונו של אבינו שבשמיים, נזכה מהר יותר לגאולה האמיתית והשלמה שיחולל הרבי.
 
במיוחד, מיקד אותנו הרבי בלימוד עיוני של סוגיות הגאולה, הפרושות בבהירות ובעמקות מרתקת במשנתו התורנית, בנתינה מרובה לצדקה ובכל דרך של ביטוי לאהבת ישראל מוגברת, ובבקשות להתגלות המשיח.
 
אנו מאמינים ללא סייג בדברי הרבי, ולכן אנו ממשיכים לעשות הכול כדי לשוב ולראות אותו. אמונתנו הבלתי מסויגת בדברי הרבי היא גם העילה להתייחסותנו אליו כאל מי שחייו לא נפסקו. הרבי אמר כי חייו יימשכו ברצף עד הגאולה ואין לנו ספק כי זו אמת לאמתה – כמו כל מילה שיצאה מפי הרבי ומעולם לא נסתרה.
 
תכף ומיד ממש, כאשר תבוא הגאולה, ניחשף לתובנות רוחניות עילאיות שכנראה תעזורנה לנו להבין כיצד אכן לא נפסקו חייו של הרבי. אך בינתיים, גם לפני שאנו מבינים, אנו מאמינים בכך בכל לב ומגבירים מאמצים כדי לזכות כבר לרגע הנכסף של ההתגלות.