"דַּע, שֶׁלֹּא קְרָאתִיךָ אֶלָּא לְטוֹבָתְךָ", פָּנָה הָרַב לַנַּגָּר וְאָמַר לוֹ בְּלַחַשׁ: "לְהַצִּילְךָ מִצָּרָה הַמְּרַחֶפֶת עַל רֹאשְׁךָ. מִתְלַחֲשִׁים בָּעִיר שֶׁאַתָּה מוֹצִיא לַשּׁוּק כֶּסֶף מְזֻיָּף, וַהֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה כַּמָּה חָמוּר עָנְשָׁהּ שֶׁל עֲבֵרָה זוֹ בְּדִין הַמַּלְכוּת".
גּוֹי פּוֹלָנִי הִתְקָרֵב בִּצְעָדִים גְּדוֹלִים אֶל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַב הַיְּהוּדִי, רַבִּי אֵלִיָּהוּ-חַיִּים מִלּוֹדְז'. הוּא נָקַשׁ קַלּוֹת בַּדֶּלֶת, וְהָרַב נִגַּשׁ לִפְתֹּחַ לוֹ.
"יִסְלַח נָא לִי כְּבוֹד הָ'רַאבִּין' עַל שֶׁאֲנִי מַטְרִידוֹ בְּעִנְיָנַי", אָמַר הַגּוֹי בְּהַכְנָעָה, "אֲבָל אֲנִי שָׁרוּי בְּצָרָה גְּדוֹלָה, וַאֲנִי מַאֲמִין שֶׁרַק הָ'רַאבִּין' יוּכַל לַעֲזֹר לִי".
רַבִּי אֵלִיָּהוּ-חַיִּים הִזְמִינוֹ לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ, הִצִּיעַ לוֹ כִּסֵּא וּבִקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו.
"תּוֹשַׁב לוֹדְז' אֲנִי", פָּתַח הַגּוֹי בְּסִפּוּרוֹ. "בִּימֵי מֶרֶד הַפּוֹלָנִים בְּרוּסְיָה הַצָּארִית, הָיִיתִי גַּם אֲנִי בֵּין הַמּוֹרְדִים. נָשָׂאתִי בְּתַפְקִיד חָשׁוּב, תַּפְקִיד הַגִּזְבָּר. עִם תֹּם הַמֶּרֶד נִשְׁאֲרוּ בְּיָדַי כַּעֲשֶׂרֶת-אֲלָפִים רוּבָּל. לְהַפְקִידָם בְּבַּנְק כָּלְשֶׁהוּ לֹא יָכֹלְתִּי, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יַגִּיעַ הַדָּבָר לְאָזְנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת. לְפִיכָךְ הִטְמַנְתִּי אֶת הַכֶּסֶף בְּמַרְתֵּף בֵּיתִי. שָׁמַרְתִּי עַל הַכֶּסֶף כְּבָבַת-עֵינַי. מִזְּמַן לִזְמַן הָיִיתִי יוֹרֵד בַּלַּיְלָה לְתוֹךְ הַמַּרְתֵּף וּמוֹנֶה אֶת הַמָּעוֹת. כָּךְ עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים. הַכֶּסֶף הָיָה טָמוּן בַּמַּרְתֵּף וְאִישׁ לֹא יָדַע עַל כָּךְ דָּבָר.
"לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים יָרַדְתִּי, כְּמִנְהָגִי, בַּלַּיְלָה אֶל הַמַּרְתֵּף – וְעֵינַי חָשְׁכוּ: הַכֶּסֶף נֶעֱלַם! פָּרַצְתִּי בִּבְכִי מַר. מִפִּי נִפְלְטָה זְעָקָה. שְׁכֵנִים, שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת צַעֲקָתִי, נִכְנְסוּ אֵלַי כְּדֵי לִשְׁאֹל מַה קָּרָה, אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי לְסַפֵּר לָהֶם עַל הַגְּנֵבָה.
"מֵאָז אֵין לִי יוֹם וְאֵין לִי לַיְלָה", סִיֵּם הַגּוֹי אֶת סִפּוּרוֹ. "אֵינֶנִּי יָכוֹל לְסַפֵּר עַל כָּךְ לְאִישׁ, וַאֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁעוֹלָמִי חָרֵב עָלַי".
"הַאִם חוֹשֵׁד אַתָּה בְּמִישֶׁהוּ?", שָׁאַל הָרַב, בְּנִימָה שֶׁל הִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעַר הַגּוֹי.
"יִמְחַל נָא לִי כָּבוֹד הָ'רַאבִּין'", אָמַר הַגּוֹי בְּהִסּוּס. "יֵשׁ לִי סִבָּה לַחְשֹׁד כִּי יַד יְהוּדִי בַּגְּנֵבָה. אֶחָד מִשְּׁכֵנַי הוּא יְהוּדִי, נַגָּר עָנִי, שֶׁכָּל יָמָיו חַי חַיֵּי צַעַר. אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי-בֵּיתוֹ לָבְשׁוּ בְּגָדִים קְרוּעִים וּבְלוּיִים. וְהִנֵּה, פִּתְאוֹם הֵחֵל לִחְיוֹת בְּהַרְחָבָה. קָנָה לוֹ רָהִיטִים נָאִים וְגַם בְּגָדִים נָאִים קָנָה לִבְנֵי בֵיתוֹ. זֶה נִרְאֶה לִי מוּזָר".
"הַאִם שָׁאַלְתָּ יְהוּדִי זֶה, מֵהֵיכָן בָּא לוֹ עָשְׁרוֹ הַפִּתְאוֹמִי?", חָקַר הָרַב.
"כֵּן", הֱשִׁיבוֹ הַגּוֹי, "לֹא רַק אֲנִי. הַכֹּל תָּמְהוּ עַל כָּךְ, וּשְׁאָלוּהוּ אֵיךְ הִתְעַשֵּׁר בְּיוֹם אֶחָד. לִדְבָרָיו, קָרוֹב עֲרִירִי שֶׁלּוֹ מֵת בְּאַנְגְלִיָּה וְהֵנִיחַ לוֹ יְרֻשָּׁה גְּדוֹלָה. אֲבָל אֲנִי, וְכֵן שְׁאָר הַשְּׁכֵנִים, מְפַקְפְּקִים בַּאֲמִתּוּתוֹ שֶׁל סִפּוּר זֶה".
הִבְטִיחַ רַבִּי אֵלִיָּהוּ-חַיִּים לַגּוֹי כִּי יַחְקֹר בַּדָּבָר, וּבִקְּשׁוֹ לָשׁוּב אֵלָיו לְמָחֳרַת הַיּוֹם.
כְּשֶׁעָזַב הַגּוֹי אֶת בֵּית הָרַב, שָׁלַח וְקָרָא לַנַּגָּר. הַלָּה נִזְדָּרֵז לָבוֹא וְרַבִּי אֵלִיָּהוּ-חַיִּים קִבְּלוֹ בִּידִידוּת וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. הוּא נִכְנַס עִמּוֹ בִּדְבָרִים עַד שֶׁהַיְּהוּדִי הִרְגִּישׁ בְּנוֹחַ וְשׂוֹחֵחַ בְּחָפְשִׁיּוּת.
וְאָז פָּנָה אֵלָיו הָרַב וְאָמַר: "שָׁמַעְתִּי כִּי זָכִיתָ וְנַעֲשֵׂיתָ עָשִׁיר. מַדּוּעַ אֵפוֹא לֹא נִכְנַסְתָּ אֵלַי, כְּדֶרֶךְ שְׁאָר הָעֲשִׁירִים, כְּדֵי לְנַדֵּב לְעִנְיְנֵי הַצְּדָקָה שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בָּהֶם?".
"הַצֶּדֶק עִם רַבֵּנוּ". פָּנָיו שֶׁל הַנַּגָּר הֶעֱלוּ חִוָּרוֹן קַל, "אָמְנָם לֹא נָהַגְתִּי כָּרָאוּי, אַךְ דּוֹמַנִי שֶׁעֲדַיִן אֵין זֶה מְאֻחָר מִדַּי".
"שָׁמַעְתִּי", הִמְשִׁיךְ רַבִּי אֵלִיָּהוּ-חַיִּים, "כִּי אֶחָד מִקְּרוֹבֶיךָ בְּאַנְגְלִיָּה הֵנִיחַ לְךָ יְרֻשָּׁה. הַאִם קָרוֹב זֶה עָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה?".
"כֵּן", הֵשִׁיב הַנַּגָּר, "עָשִׁיר שֶׁבָּעֲשִׁירִים".
"וְלֹא הֵנִיחַ אַחֲרָיו עוֹד יוֹרְשִׁים?", הוֹסִיף רַבִּי אֵלִיָּהוּ-חַיִּים לִשְׁאֹל, כְּאִלּוּ לְפִי תֻּמּוֹ.
הַנַּגָּר הֵחֵל לְגַמְגֵּם בְּדִבְרֵי תְשׁוּבָתוֹ, וְרַבִּי אֵלִיָּהוּ-חַיִּים הֵבִין, שֶׁעִנְיַן הַיְּרֻשָּׁה בָּדוּי הוּא.
"דַּע, שֶׁלֹּא קְרָאתִיךָ אֶלָּא לְטוֹבָתְךָ", פָּנָה הָרַב לַנַּגָּר וְאָמַר לוֹ בְּלַחַשׁ: "לְהַצִּילְךָ מִצָּרָה הַמְּרַחֶפֶת עַל רֹאשְׁךָ. מִתְלַחֲשִׁים בָּעִיר שֶׁאַתָּה מוֹצִיא לַשּׁוּק כֶּסֶף מְזֻיָּף, וַהֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה כַּמָּה חָמוּר עָנְשָׁהּ שֶׁל עֲבֵרָה זוֹ בְּדִין הַמַּלְכוּת".
פָּנָיו שֶׁל הַנַּגָּר הַמִּסְכֵּן הֶחְלִיפוּ צְבָעִים. הוּא לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ. בְּלִבּוֹ הִרְהֵר: 'אִם-כֵּן, שְׁכֵנִי הַגּוֹי זַיְפָן הוּא, וְהֵפַצְתִּי כֶּסֶף מְזֻיָּף. וְאִם בָּעִיר מְדַבְּרִים עַל כָּךְ, וַדַּאי יַגִּיעוּ הַדְּבָרִים לַמִּשְׁטָרָה וַאֲנִי אֻשְׁלַךְ לַכֶּלֶא. מָה עוֹשִׂים? חַיָּבִים לְסַפֵּר לָרַב אֶת הָאֱמֶת וְלִשְׁאֹל בַּעֲצָתוֹ'..
בְּרַעַד הֵחֵל לְסַפֵּר לָרַב: "רַבֵּנוּ, אֲגַלֶּה אֶת הָאֱמֶת. לֹא יָרַשְׁתִּי כָּל יְרֻשָּׁה. מְצִיאָה מָצָאתִי בַּמַּרְתֵּף שֶׁלְּיַד בֵּיתִי. מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף רַבִּים גִּלִּיתִי שָׁם, אוֹצָר שֶׁל מַמָּשׁ, וּלְקַחְתִּים. לְאַחַר זְמַן נוֹדַע לִי, שֶׁהַכֶּסֶף הוּא שֶׁל אֶחָד מִשְּׁכֵנַי, גּוֹי פּוֹלָנִי, וְלֹא יָדַעְתִּי כִּי אוֹתוֹ גּוֹי עוֹסֵק בְּזִיּוּף כְּסָפִים".
"רוּץ מַהֵר לְבֵיתְךָ", הוֹרָה לוֹ הָרַב, "וְהָבֵא אֵלַי אֶת כָּל הַמָּעוֹת שֶׁבִּרְשׁוּתְךָ. אוּלַי נוּכַל לְהַצִּילְךָ מֵהַסְּבַךְ".
עָשָׂה הַנַּגָּר כְּמִצְוַת הָרַב וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה הָיָה הַכֶּסֶף מֻנָּח עַל שֻׁלְחָנוֹ. "מִכָּאן וָאֵילָךְ", הִזְהִירוֹ רַבִּי אֵלִיָּהוּ-חַיִּים, "אַל תִּגַּע בְּכַסְפָּם שֶׁל אֲחֵרִים. הַמָּעוֹת כְּשֵׁרוֹת הֵן וְלֹא מְזֻיָּפוֹת, אֲבָל לֹא שֶׁלְּךָ הֵן".
לְמָחֳרָת הֵשִׁיב רַבִּי אֵלִיָּהוּ-חַיִּים לְאוֹתוֹ גּוֹי אֶת מְעוֹתָיו.