"וְאֶת רוֹצָה לוֹמַר שֶׁאוּלַי הַמִּצְוָה שֶׁלִּי הִיא נְטִילַת יָדַיִם לְיַד הַמִּטָּה, וְלָכֵן כָּל כָּךְ קָשֶׁה לִי אִתָּהּ?" הִמְשִׁיכָה מוּשְׁקָא לַחְקֹר, כְּשֶׁהִיא מְנַסָּה לְהַשִּׂיג אֶת הַפְּסִיעוֹת הַמְּהִירוֹת שֶׁלִּי.
כְּשֶׁדִּבַּרְתִּי עִם מוּשְׁקָא בַּהַתְחָלָה, זֶה הָיָה נִשְׁמָע לִי כְּמוֹ בְּדִיחָה... "אַתְּ יוֹדַעַת מַה הַדָּבָר שֶׁהֲכִי קָשֶׁה לִי בָּעוֹלָם?" הִיא שָׁאֲלָה בִּרְצִינוּת, "הֲכִי קָשֶׁה לִי לְהָכִין נְטִילַת יָדַיִם לְיַד הַמִּטָּה". הַקּוֹל שֶׁלָּהּ בִּכְלָל לֹא הָיָה נִשְׁמָע כְּמוֹ קוֹל שֶׁל מִישֶׁהִי שֶׁמְּסַפֶּרֶת בְּדִיחָה.
מָשַׁכְתִּי בִּכְתֵפַי. מָה אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת? אֲנִי לֹא רַבָּנִית, וְגַם לֹא מוֹרָה. אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ פּוֹתְרִים בְּעָיוֹת כָּאֵלּוּ. וְחוּץ מִזֶּה שֶׁאַף פַּעַם לֹא הָיָה לִי קָשֶׁה לְהָכִין נְטִילַת יָדַיִם לְיַד הַמִּטָּה. מַה מְּסֻבָּךְ בָּזֶה בִּכְלָל?
הִמְשַׁכְנוּ לְהִסְתּוֹבֵב בַּמִּגְרָשׁ שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר, וּלְדַבֵּר עַל הֲמוֹן נוֹשְׂאִים אֲחֵרִים. רַק כְּשֶׁנִּגְמְרָה הַהַפְסָקָה, הִבְלִיחַ הָרַעְיוֹן בְּמֹחִי... "מוּשְׁקָא!" נִזְכַּרְתִּי פִּתְאוֹם "אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת לָמָּה קָשֶׁה לָךְ לְהָכִין נְטִילַת יָדַיִם". הַצִּלְצוּל כְּבָר נִשְׁמַע בְּאָזְנֵינוּ, כָּל הַבָּנוֹת סְבִיבֵנוּ הִתְחִילוּ לְהִכָּנֵס לַכִּתָּה, אֲבָל הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי חַיֶּבֶת לְהִשָּׁאֵר בַּמִּגְרָשׁ וּלְהַסְבִּיר לְמוּשְׁקָא אֶת הָעִנְיָן.
"אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁלְּכָל יְהוּדִי יֵשׁ מִצְווֹת מְיֻחָדוֹת שֶׁשַּׁיָּכוֹת אֵלָיו בִּמְיֻחָד?" מוּשְׁקָא לֹא עָנְתָה, אֲבָל הִיא כִּוְּצָה חָזָק אֶת הַגַּבּוֹת. רָאִיתִי שֶׁקָּשֶׁה לָהּ לְהָבִין לְמָה אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת.
נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר אֶת עַצְמִי יוֹתֵר טוֹב. "כָּל יְהוּדִי צָרִיךְ לְקַיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְווֹת" דִּקְלַמְתִּי לָהּ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי סִפֵּר לִי הַשָּׁבוּעַ "אֲבָל ה' הֶחְלִיט שֶׁלְּכָל יְהוּדִי יִהְיוּ מִצְווֹת מְסֻיָּמוֹת שֶׁשַּׁיָּכוֹת אֵלָיו בִּמְיֻחָד.
"בַּמִּצְווֹת הָאֵלֶּה צָרִיךְ כָּל יְהוּדִי לְהַקְפִּיד בִּמְיֻחָד. אֲפִלּוּ יוֹתֵר מֵהָרָגִיל".
"וְאֵיךְ אֲנִי אֵדַע מַה הַמִּצְוָה שֶׁשַּׁיֶּכֶת אֵלַי?" נִסְּתָה מוּשְׁקָא לְהָבִין. "הַיֵּצֶר הָרַע מְאוֹד לֹא רוֹצֶה שֶׁנְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁשַּׁיָּכוֹת אֵלֵינוּ" עָנִיתִי לָהּ בְּדִיּוּק בַּמִּלִּים שֶׁל אַבָּא, "לָכֵן הוּא כָּל הַזְּמַן עוֹשֶׂה בְּעָיוֹת דַּוְקָא עִם הַמִּצְווֹת הָאֵלּוּ".
"אָז אִם יֵשׁ לִי הַרְבֵּה בְּעָיוֹת עִם מִצְוָה אַחַת, סִימָן שֶׁזֹּאת הַמִּצְוָה שֶׁלִּי?" הִתְחִילָה מוּשְׁקָא לְהָבִין
הִנְהַנְתִּי לָהּ בָּרֹאשׁ בְּהַסְכָּמָה וְהִתְחַלְתִּי לִצְעֹד לְעֵבֶר הַכִּתָּה, מְאוֹד לֹא נָעִים לְאַחֵר לַשִּׁעוּר...
"וְאֶת רוֹצָה לוֹמַר שֶׁאוּלַי הַמִּצְוָה שֶׁלִּי הִיא נְטִילַת יָדַיִם לְיַד הַמִּטָּה, וְלָכֵן כָּל כָּךְ קָשֶׁה לִי אִתָּהּ?" הִמְשִׁיכָה מוּשְׁקָא לַחְקֹר, כְּשֶׁהִיא מְנַסָּה לְהַשִּׂיג אֶת הַפְּסִיעוֹת הַמְּהִירוֹת שֶׁלִּי.
צָחַקְתִּי, "אֲנִי לֹא רוֹצֶה לוֹמַר כְּלוּם. אֲנִי רַק מְסַפֶּרֶת לָךְ אֶת מַה שֶּׁאַבָּא שֶׁלִּי הִסְבִּיר לִי".
אֶת הֶמְשֵׁךְ הַדֶּרֶךְ לַכִּתָּה צָעַדְנוּ בְּשֶׁקֶט. הֲמוֹן מַחְשָׁבוֹת אָפְפוּ אוֹתִי. נִסִּיתִי לַחְשֹׁב מַה הַמִּצְוָה שֶׁה' הֶחְלִיט לְהַעֲנִיק דַּוְקָא לִי, נִסִּיתִי לְדַמְיֵן אֶת הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁמְּנַסֶּה בְּכָל הַכֹּחַ לְהַפְרִיעַ לִי. כְּשֶׁהִתְיַשַּׁבְתִּי בַּמָּקוֹם בַּכִּתָּה, הַחְלָטָה נְחוּשָׁה נָפְלָה בְּלִבִּי. לֹא חָשׁוּב מַה יִּקְרֶה, וְלֹא מְשַׁנֶּה מַה יַּעֲשֶׂה הַיֵּצֶר הָרַע,
עַל הַמִּצְוָה שֶׁלִּי אֲנִי אֶתְעַקֵּשׁ בְּכָל הַכֹּחַ, עַל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲנִי אַצְלִיחַ לְהַקְפִּיד!
(מְעֻבָּד לְפִי 'לִקּוּטֵי שִׂיחוֹת' חֵלֶק ב' עַמּוּד 346-348)
