"ה' הֶחְלִיט שֶׁכָּךְ יִקְרְאוּ לַפָּרָשָׁה. הוּא רָצָה לְהַרְאוֹת לָנוּ שֶׁגַּם אִישׁ רָשָׁע כְּמוֹ בָּלָק יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לַה' נַחַת".
גַּם הַשָּׁבוּעַ, כִּבְכָל יוֹם שִׁשִּׁי, יָצָאתִי עִם אַבָּא שֶׁלִּי לְמִבְצָעִים. עָזַרְתִּי לוֹ לְהַעֲמִיד אֶת הַדּוּכָן שֶׁלָּנוּ. בַּעֲרֵמָה אַחַת הִנַּחְתִּי אֶת הַכִּפּוֹת, בַּעֲרֵמָה שְׁנִיָּה תְּמוּנוֹת שֶׁל הָרַבִּי, קֻפַּת צְדָקָה הִנַּחְתִּי בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַשֻּׁלְחָן. וְכַמּוּבָן תְּפִלִּין.
הַשֶּׁמֶשׁ קָפְחָה בְּחֹם. אֲבָל לֹא הִרְתִּיעָה אֶת הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים. כִּמְעַט כֻּלָּם עָצְרוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, בֵּרְכוּ אֶת הַבְּרָכָה וְקִיְּמוּ מִצְוָה חֲשׁוּבָה. רַק בַּסּוֹף, הִגִּיעַ אִישׁ שֶׁלֹּא הָיָה נִרְאֶה נֶחְמָד בִּכְלָל.
הוּא הָיָה גָּבוֹהַּ וְקֵרֵחַ, הָיְתָה לוֹ חֻלְצָה צִבְעוֹנִית וּפַרְצוּף כּוֹעֵס. בְּיָדוֹ אָחַז רְצוּעָה וְהוֹבִיל כֶּלֶב גָּדוֹל עִם לָשׁוֹן גְּדוֹלָה שֶׁגָּרְמָה לִי לְפַחֵד מְאוֹד.
מְאוֹד מַהֵר הִתְבָּרֵר שֶׁלֹּא סְתָם הָיָה פַּרְצוּפוֹ שֶׁל הָאִישׁ כּוֹעֵס, הוּא בֶּאֱמֶת כָּעַס. בְּמִלִּים לֹא נְעִימוֹת הוּא פָּנָה לְאַבָּא שֶׁלִּי: "אַתֶּם אֵלֶּה שֶׁעוֹשִׂים לִי רַעַשׁ כָּל שַׁבָּת מֵהַבֵּית כְּנֶסֶת?" הַנִּימָה שֶׁלּוֹ הָיְתָה מְזַלְזֶלֶת, "וּמַשְׁאִירִים הֲמוֹן לִכְלוּךְ בֶּחָצֵר, מַקְלוֹת שֶׁל אַרְטִיקִים, וַעֲטִיפוֹת שֶׁל חֲטִיפִים".
אֲנַחְנוּ בִּכְלָל לֹא קְשׁוּרִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלְּיַד הַבַּיִת שֶׁלּוֹ, וּבֶטַח שֶׁלֹּא לַלִּכְלוּכִים שֶׁבֶּחָצֵר. אֲבָל אַבָּא שֶׁלִּי בִּכְלָל לֹא נִבְהַל, הוּא עָנָה בְּחִיּוּךְ לָאִישׁ הַמְּרֻגָּז, הִסְבִּיר לוֹ בְּסַבְלָנוּת שֶׁאֵין לָנוּ קֶשֶׁר בִּכְלָל לַלִּכְלוּךְ, וְאַחַר כָּךְ הֵנִיחַ לוֹ תְּפִלִּין בְּנַחַת.
אַבָּא שֶׁלִּי מְאוֹד שָׂמַח, אֲבָל אֲנִי קְצָת הָיִיתִי מְבֻלְבָּל. "אַבָּא, אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁה' בֶּאֱמֶת שָׂמֵחַ מִמִּצְווֹת שֶׁל יְהוּדִים כָּאֵלֶּה?" נִסִּיתִי לִשְׁאֹל "הָאִישׁ הַזֶּה מִתְיַחֵס כָּל כָּךְ לֹא יָפֶה לַיְּהוּדִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת".
אֶת הֶמְשֵׁךְ הַמִּשְׁפָּט לֹא אָמַרְתִּי לְאַבָּא, אֲבָל בַּלֵּב שֶׁלִּי חָשַׁבְתִּי שֶׁאִישׁ כָּמוֹהוּ כַּנִּרְאֶה לְעוֹלָם לֹא יַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה.
בִּמְקוֹם לַעֲנוֹת שָׁאַל אוֹתִי אַבָּא שְׁאֵלָה: "אֵיךְ קוֹרְאִים לְפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ?"
"בָּלָק" עָנִיתִי מִיָּד. וְלֹא הִצְלַחְתִּי לְהָבִין אֵיךְ קָשׁוּר הַשֵּׁם שֶׁל הַפָּרָשָׁה לָאִישׁ הַמְּרֻגָּז. "אַתָּה הָיִיתָ נוֹתֵן לְפָרָשָׁה שְׁלֵמָה בַּתּוֹרָה שֵׁם שֶׁל רָשָׁע כְּמוֹ בָּלָק???" הִמְשִׁיךְ אַבָּא לִשְׁאֹל, תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא מְקַפֵּל אֶת הַדּוּכָן.
הַפַּעַם שָׁתַקְתִּי. לְבָלָק הָרָשָׁע? שֶׁרָצָה שֶׁיְּקַלְּלוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל? בֶּאֱמֶת מוּזָר שֶׁפָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה קְרוּאָה עַל שְׁמוֹ.
אַבָּא לֹא חִכָּה לִתְשׁוּבָה "ה' הֶחְלִיט שֶׁכָּךְ יִקְרְאוּ לַפָּרָשָׁה. הוּא רָצָה לְהַרְאוֹת לָנוּ שֶׁגַּם אִישׁ רָשָׁע כְּמוֹ בָּלָק יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לַה' נַחַת".
הִמְשַׁכְתִּי לִשְׁתֹּק וְחָשַׁבְתִּי עַל רוּת הַמּוֹאָבִיָּה שֶׁיָּצְאָה מִזֶּרַע בָּלָק. בָּלָק הָיָה מְאוֹד רָשָׁע, אֲבָל מִזַּרְעוֹ נוֹלְדָה רוּת. וּמֵרוּת יָצָא דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁמִּזַּרְעוֹ יָצָא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. "אָז גַּם מִבָּלָק יוֹצֵא דְּבָרִים טוֹבִים" הִתְחַלְתִּי לְהָבִין...
"גַּם מִבָּלָק" הִסְכִּים אַבָּא "וְקַל וָחֹמֶר מִכָּל יְהוּדִי בָּעוֹלָם. פָּשׁוּט צָרִיךְ לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו וְלִגְרֹם לוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה".
בִּדְמָמָה, כְּשֶׁבְּרֹאשִׁי חוֹלְפוֹת מַחְשָׁבוֹת עַל יְהוּדִים שֶׁזִּכִּינוּ בְּמִצְוַת הֲנָחַת תְּפִלִּין, עָזַרְתִּי לְאַבָּא לְקַפֵּל אֶת הַדּוּכָן. עַכְשָׁו כְּבָר הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁגַּם הָאִישׁ עִם הַכֶּלֶב יַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְיִגְרֹם הַרְבֵּה נַחַת לַקָּבָּ"ה.
(מְעֻבָּד לְפִי הִתְוַעֲדֻיּוֹת תשמ"ו חֵלֶק ד' עַמּוּד 41-43)