הגאולה השלמה מהווה במהותה תופעה רוחנית: הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו יתגלה לפנינו במוחשיות. הניסים והנפלאות הגשמיים שיתרחשו אז, יבואו כתוצאה מהעיקר המהותי – ההתגלות האלוקית המופלאה. האמת היא שכבר הייתה בהיסטוריה חוויה כזו לזמן קצר – בשעת מתן תורה. העולם כולו שמע וגם ראה את דברי השם, וכמו שכתוב על אותו מעמד: "וכל העם רואים את הקולות" (שמות כ, טו). אז זו הייתה התגלות זמנית, לזמן קצר – ובגאולה השלמה זו תהיה המציאות השגרתית, לנצח.
 
מתן תורה הביא התקדמות משמעותית בהכנת העולם לגאולה: מבואר בחסידות, שהמטרה והתכלית של כל בריאת העולם היא לגלות ולהשכין את הקדוש-ברוך-הוא כאן בעולם הזה. ובלשון חז"ל: "נתאווה הקדוש-ברוך-הוא להיות לו יתברך דירה בתחתונים". מטרה זו תתבצע בשלמותה עם התגלותו המושלמת של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח בגאולה. אך השלב המשמעותי בתהליך המוביל לכך היה בזמן מתן תורה.
 
מובא במדרש, כי לפני מתן תורה הייתה גזירה מלפני השם שהרוחניות והגשמיות (עליונים ותחתונים) יתקיימו כשתי מדינות שונות ללא שום קשר או חיבור ביניהם. במתן תורה התבטלה גזירה זו. הקדוש-ברוך-הוא הואיל לרדת לעולם ולהתגלות, ומני אז נפרצה הדרך וניתנה האפשרות להשכין את השם בעולמנו הגשמי. כיצד? על ידי התורה והמצוות, שהופכות חפצים גשמיים לחפצי קדושה! כך מזדכך העולם ונעשה מוכשר לקראת ההתגלות האלוקית בגאולה השלמה. אמנם כעת איננו מזהים קדושה מהי, אך בגאולה ייחשף הכול לפנינו.
 
חג מתן תורה הוא אפוא היום שבו התחולל מהפך בכל היקום. בו נולדה האפשרות להתקדם בצעדים ממשיים אל הגאולה על-ידי חיבור של הגשמיות עם הרוחניות. וזו הסיבה שנאמר בגמרא, כי בחג הזה יש לכל הדעות חובה להעניק הנאה לגוף. חובה לחבר את הרוחניות של החג עם הממד הגשמי שלנו, עם הגוף והנאותיו.
 
בארמית, מנוסחת החובה האמורה במילים: "הכול מודים בעצרת, דבעינן נמי 'לכם'". כלומר: כולם מודים שבחג השבועות צריכים שתגיע הנאה גם 'לכם', לגופיכם. בנוסח זה ישנו גם רמז לגאולה: הגימטרייה של צמד המילים 'נמי לכם' זהה לגימטרייה של 'קץ' (190), ואחת המשמעויות של המילה 'בעינן' היא 'מבקשים'. וכך מתקבלת משמעות נוספת לדברי חז"ל: הכל מודים שחג השבועות הוא עיתוי מתאים במיוחד לבקש את קץ הגאולה השלמה! או יותר מכך: עיתוי שבו כולם "מודים" ומוכנים לגאולה.
 
מקורות: תלמוד בבלי  עירובין דף נד. פסחים סח, ב ורש"י שם ובפירוש מאמר מרדכי. מכילתא ורש"י על שמות כ, טו. שמות רבה יב, ג. תניא פרק לו. שיחות הרבי מליובאוויטש מלך המשיח – שבועות תנש"א ולך לך תשנ"ב.