"אָז אַתָּה מְנַסֶּה בְּכֹחַ לָתֵת לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁאֲנִי נִמְצָא בַּמִּדְבָּר, בִּזְכוּת הַמְּחִירִים הַיְּקָרִים שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִי?" שָׁאַל מֶענְדִּי אֶת יוֹרָם.
"מַמָּשׁ לֹא." עָנָה יוֹרָם בְּחִיּוּךְ. "הַפַּעַם, הֶחְלַטְתִּי דַּוְקָא לִתְרֹם לָכֶם אֶת הָאַרְטִיקִים לַמִּבְצָע הַנֶּחְמָד שֶׁלָּכֶם, בִּתְנַאי אֶחָד..."
"מָה? לִמְחֹק אֶת הַיֶּלֶד מֵהַמּוֹדָעָה?" נִבְהַל מֶענְדִּי. "בְּשׁוּם פָּנִים וְאֹפֶן אֲנִי לֹא מַסְכִּים". "דַּי, מָה אִכְפַּת לְךָ?" שָׁאַל חַיִּים. "שְׁנֵיאוֹר יוֹדֵעַ לְעַצֵּב מְהַמֵּם וְהוּא אָמַר בִּמְפֹרָשׁ שֶׁלֹּא מַתְאִים לְהַכְנִיס אֶת הַיֶּלֶד לַמּוֹדָעָה". למֶענְדִּי לֹא מַמָּשׁ הָיָה אִכְפַּת מִדַּעְתּוֹ שֶׁל שְׁנֵיאוֹר. "כְּבָר שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה שֶׁהַיֶּלֶד הַזֶּה מוֹפִיעַ בַּמּוֹדָעוֹת שֶׁל שָׁבוּעוֹת וְכָכָה כֻּלָּם יוֹדְעִים לְזַהוֹת אֶת הַכִּנּוּס הַקָּבוּעַ. אָז מָה אִם שְׁנֵיאוֹר חוֹשֵׁב שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְעַצֵּב יָפֶה?" שָׁאַל בְּזִלְזוּל.
"הֵי, אַל תַּגְזִים." נִסָּה דּוֹבִי לְהַרְגִּיעַ אֶת הָרוּחוֹת. "בּוֹאוּ נַעֲשֶׂה הַצְבָּעָה וְנַחְלִיט לְפִי הָרֹב."
עַכְשָׁו מֶענְדִּי כְּבָר כָּעַס מְאוֹד: "שׁוּם הַצְבָּעָה וְשׁוּם רֹב! כְּבָר שְׁכַחְתֶּם מִי הֵקִים אֶת הַמּוֹעֲדוֹן? מִי אִרְגֵּן אֶת הַמָּקוֹם? מִי אָסַף אֶת הַכֶּסֶף לְמִבְצַע שָׁבוּעוֹת? אֲנִי מַשְׁקִיעַ אֶת הַנְּשָׁמָה וְאַתֶּם תְּנַהֲלוּ פֹּה אֶת הָעִנְיָנִים?"
לְפֶתַע, נִפְתְּחָה דֶּלֶת הַמּוֹעֲדוֹן וּבַפֶּתַח עָמַד שְׁנֵיאוֹר עִם אַרְגַּז קַרְטוֹן בְּיָדוֹ. "הֵבֵאתִי אֶת הַמּוֹדָעוֹת" אָמַר וְלֹא נִחֵשׁ לְרֶגַע אֵיזוֹ סְעָרָה עוֹמֶדֶת לְהִתְחוֹלֵל.
"מִי אָמַר לְךָ לְהַדְפִּיס אֶת זֶה?" שָׁאַל מֶענְדִּי בְּכַעַס. "חַיִּים, דּוֹבִי, כֻּלָּם..." עָנָה שְׁנֵיאוֹר וְלֹא הֵבִין עַל מָה הַמְּהוּמָה. מֶענְדִּי לָקַח לְיָדוֹ מוֹדָעָה אַחַת. הַיֶּלֶד שֶׁתָּמִיד הָיָה נִמְצָא שָׁם בַּתְּמוּנָה, זֶה שֶׁקּוֹרֵא לַיְּלָדִים לִשְׁמֹעַ אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, לֹא הָיָה שָׁם...
"כַּמָּה עוֹלִים הָאַרְטִיקִים?" שָׁאַל מֶענְדִּי אֶת יוֹרָם, בַּעַל הַמַּכֹּלֶת הֶחָבִיב. "זֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁשָּׁאַל אוֹתִי מִקֹּדֶם אַחַד הַחֲבֵרִים שֶׁלְּךָ, לִפְנֵי חָמֵשׁ דַּקּוֹת בְּדִיּוּק" עָנָה יוֹרָם. "לָמָּה לֹא בָּאתֶם אֵלַי בְּיַחַד כְּמוֹ כָּל שָׁנָה?" שָׁאַל.
"לֹא חָשׁוּב". עָנָה מֶענְדִּי בְּשֶׁקֶט וְהִשְׁפִּיל אֶת מַבָּטוֹ. "אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים שְׁנֵי כִּנּוּסִים הַשָּׁנָה בְּנִפְרָד. אִי אֶפְשָׁר לְהִסְתַּדֵּר עִם הַיְּלָדִים הָאֵלּוּ..."
"יֵשׁ לִי מִבְצָע מְיֻחָד בִּשְׁבִילְךָ" אָמַר יוֹרָם בְּעַלִּיזוּת. "מֵאָה אַרְטִיקִים בִּשְׁבַע מֵאוֹת שֶׁקֶל. כָּל אַרְטִיק בְּשֶׁבַע!"
"נוּ בֶּאֱמֶת," אָמַר מֶענְדִּי, "מַה נִּרְאֶה לְךָ, שֶׁאֲנַחְנוּ בַּמִּדְבָּר פֹּה? רַק בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר מְעִיזִים לָקַחַת מֵאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה מְחִירִים."
"אֲנַחְנוּ לֹא בַּמִּדְבָּר" אָמַר יוֹרָם "וַחֲבָל שֶׁכָּךְ" הִמְשִׁיךְ לוֹמַר כְּאִלּוּ לְעַצְמוֹ.
"בַּמִּדְבָּר, אַף אֶחָד לֹא מֵעִיז לָלֶכֶת לְבַד. יֵשׁ הֲמוֹן סַכָּנוֹת בַּמִּדְבָּר - שׁוֹדְדִים, חַיּוֹת טֶרֶף וּנְחָשִׁים. לָכֵן יוֹצְאִים לַמִּדְבָּר רַק בְּשַׁיָּרָה, בִּקְבוּצָה. כָּל אֶחָד מֵחַבְרֵי הַקְּבוּצָה, מוּכָן לְהָגֵן עַל חֲבֵרוֹ בְּמִקְרֶה שֶׁחַס וְשָׁלוֹם יֻתְקְפוּ. הַמִּדְבָּר הַמְּסֻכָּן, גּוֹרֵם לָאֲנָשִׁים לְהִתְאַחֵד דַּוְקָא וְלֹא חָלִילָה לְהִפָּרֵד אִישׁ מֵרֵעֵהוּ".
"אָז אַתָּה מְנַסֶּה בְּכֹחַ לָתֵת לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁאֲנִי נִמְצָא בַּמִּדְבָּר, בִּזְכוּת הַמְּחִירִים הַיְּקָרִים שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִי?" שָׁאַל מֶענְדִּי אֶת יוֹרָם.
"מַמָּשׁ לֹא." עָנָה יוֹרָם בְּחִיּוּךְ. "הַפַּעַם, הֶחְלַטְתִּי דַּוְקָא לִתְרֹם לָכֶם אֶת הָאַרְטִיקִים לַמִּבְצָע הַנֶּחְמָד שֶׁלָּכֶם, בִּתְנַאי אֶחָד..."
מַהוּ הַתְּנַאי? נַחֲשׁוּ לְבַד. סְלִיחָה, בְּיַחַד...
(ע"פ הִתְוַעֲדֻיּוֹת תשמ"ו חלק ג' עמוד 420)