מִרְיָמִי מְאוֹד מִתְרַגֶּשֶׁת! הַיּוֹם אַחַר הַצָּהֳרַיִם, הִיא תֵּלֵךְ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בְּיַחַד עִם אִמָּא וְעִם דָּוִידִי אָחִיהָ הַקָּטָן, לַחֲנוּת הַצַּעֲצוּעִים הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּמֶּרְכָּז הַמִּסְחָרִי.

מִרְיָמִי מְאוֹד אוֹהֶבֶת אֶת הַחֲנוּת הַיָּפָה וְהַצִּבְעוֹנִית. יֵשׁ בָּהּ הֲמוֹן בֻּבּוֹת וּמִשְׂחָקִים מִכָּל הַסּוּגִים וְהַגְּדָלִים. הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בָּהּ בִּקְּרָה בַּחֲנוּת, הָיְתָה לְאַחַר חַג הַחֲנֻכָּה, כְּשֶׁהָלְכוּ בְּיַחַד כָּל הַמִּשְׁפָּחָה לִבְחֹר מַתָּנוֹת מִדְּמֵי הַחֲנֻכָּה שֶׁקִּבְּלוּ. מִרְיָמִי בָּחֲרָה בְּבֻבָּה עֲנָקִית, עִם שִׂמְלָה פִּרְחוֹנִית. עַל רֹאשָׁהּ כּוֹבַע גָּדוֹל עִם סֶרֶט וָרֹד מַבְרִיק וְיֵשׁ לָהּ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וּכְחֻלּוֹת שֶׁנִּפְתָּחוֹת וְנִסְגָּרוֹת.

הַיּוֹם, הֵם יֵלְכוּ שׁוּב בְּיַחַד. וְהַפַּעַם, כְּדֵי לִקְנוֹת פְּרָס עַל מִבְצַע 'אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל' שֶׁאִמָּא עָשְׂתָה לָהֶם וְסִיְּמוּ בְּהַצְלָחָה. כָּל אֶחָד קִבֵּל מֵאִמָּא כַּמָּה שְׁקָלִים לְפִי הַנְּקֻדּוֹת שֶׁאָסַף לְעַצְמוֹ בַּמִּבְצָע.

אַחַר הַצָּהֳרַיִם הִגִּיעַ. מִרְיָמִי סִיְּמָה בִּזְרִיזוּת לְפַנּוֹת אֶת הַשֻּׁלְחָן מִשְּׁאֵרִיּוֹת הָאֲרוּחָה, נָעֲלָה נַעֲלַיִם וְנֶעֶמְדָה מוּכָנָה לְיַד הַדֶּלֶת עִם הָאַרְנָק שֶׁלָּהּ בְּיָדֶיהָ.

הֵם צָעֲדוּ יַחְדָּו, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הַנְּעִימָה מְחַמֶּמֶת אֶת פְּנֵיהֶם הַמְּחַיְּכוֹת.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ קָרוֹב לַחֲנוּת, רָאוּ לְפֶתַע אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת יוֹשֶׁבֶת בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס. הִיא הָיְתָה לְבוּשָׁה בִּבְגָדִים בְּלוּיִים וִישָׁנִים וְהָיְתָה נִרְאֵית מְאוֹד עֲנִיָּה וּמִסְכֵּנָה. עַל הַמִּדְרָכָה, לְיַד נַעֲלֶיהָ הַחוּמוֹת, נִצְּבָה קֻפְסַת שִׁמּוּרִים וּבְתוֹכָהּ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת.

מִרְיָמִי הִתְקַדְּמָה בִּמְהִירוּת לְעֵבֶר הַחֲנוּת. לֹא הָיָה לָהּ נָעִים לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאִשָּׁה. הִיא רַק אָמְרָה לְאִמָּא בְּשֶׁקֶט: "אֲנִי מַמָּשׁ מְרַחֶמֶת עַל הָאִשָּׁה הַזֹּאת. אֵיזֶה מִסְכֵּנָה הִיא..."

אִמָּא הִנְהֲנָה בְּרֹאשָׁהּ וְאָמְרָה לִמִרְיָמִי: "נָכוֹן. אֲבָל אַתְּ יוֹדַעַת, הָרַבִּי אוֹמֵר לָנוּ שֶׁלֹּא מַסְפִּיק לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְווֹת רַק עִם הַהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁבַּלֵּב אוֹ עִם הַכַּוָּנָה שֶׁבַּמֹּחַ. צָרִיךְ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת בְּגַשְׁמִיּוּת מַמָּשׁ! אִם רַק נְרַחֵם עַל הָאִשָּׁה, זֶה לֹא יַעֲזֹר לָהּ."

מִרְיָמִי הֵבִינָה הֵיטֵב לְמָה אִמָּא מִתְכַּוֶּנֶת, אֲבָל רָצְתָה לִשְׁמֹר אֶת הַכֶּסֶף שֶׁלָּהּ לְעַצְמָהּ, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל סוֹף סוֹף לִקְנוֹת אֶת הַמַּתָּנָה שֶׁכָּל כָּךְ חִכְּתָה לָהּ...

מִרְיָמִי הִתְלַבְּטָה לְרֶגַע וְאָז הִתְגַּבְּרָה בְּכָל הַכֹּחַ וְרָצָה בַּחֲזָרָה, לְכִוּוּן תַּחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס. הִיא נָתְנָה לָאִשָּׁה שְׁנֵי שְׁקָלִים מִתּוֹךְ הָאַרְנָק שֶׁלָּהּ וְחָזְרָה לְאִמָּא מְאֻשֶּׁרֶת: "קֵרַבְתִּי אֶת הַגְּאֻלָּה! קִיַּמְתִּי מִצְוָה בְּפֹעַל מַמָּשׁ!"