יוֹם שִׁשִּׁי אַחַר הַצָּהֳרַיִם בְּבֵית מִשְׁפַּחַת בָּרוּכִי. בְּעוֹד שָׁעָה קַלָּה תִּכָּנֵס שַׁבָּת הַמַּלְכָּה. נִיחוֹחוֹת הַתַּבְשִׁילִים כְּבָר מְמַלְּאִים אֶת הַבַּיִת וְכֻלָּם עֲמֵלִים בִּזְרִיזוּת לְסַיֵּם אֶת הַהֲכָנוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ.

"מוֹטִי" קוֹרֵאת אִמָּא מֵהַמִּטְבָּח, "תֵּצֵא בְּבַקָּשָׁה לִזְרֹק אֶת הַפַּח". מוֹטִי סוֹגֵר אֶת הַסֵּפֶר בְּאִטִּיּוּת וּמְשָׂרֵךְ אֶת רַגְלָיו לְכִוּוּן הַדֶּלֶת. "לָמָּה דַּוְקָא אֲנִי? וְעוֹד בְּדִיּוּק בְּאֶמְצַע הַמֶּתַח..." מְמַלְמֵל לְעַצְמוֹ בְּשֶׁקֶט.

כְּשֶׁיָּצָא מוֹטִי מֵהַבַּיִת, חָשַׁב לְעַצְמוֹ: 'נָכוֹן שֶׁהַיּוֹם יוֹם שִׁשִּׁי וְכֻלָּם עוֹזְרִים בַּבַּיִת, אֲבָל לִי אֵין כֹּחַ לַעֲזֹר כְּמוֹ כֻּלָּם. עָזַרְתִּי כְּבָר מַסְפִּיק. אֲנִי אוֹהֵב רַק לִקְרֹא וְלָנוּחַ. כָּכָה אֲנִי וְזֶהוּ!'

* * *

בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר, הָלַךְ מוֹטִי עִם אַבָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת. לִפְנֵי קְרִיאַת הַתּוֹרָה, כְּשֶׁפָּתְחוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ לְהוֹצִיא אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה, אָמַר מוֹטִי בְּיַחַד עִם כֻּלָּם: "וַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: קוּמָה ה' וְיָפוּצוּ אוֹיְבֶיךָ..." מוֹטִי נִזְכַּר שֶׁהַמְּלַמֵּד סִפֵּר בַּכִּתָּה, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ אָמַר אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה בְּכָל פַּעַם שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הִתְכּוֹנְנוּ לְמַסָּע חָדָשׁ בַּמִּדְבָּר. כְּלוֹמַר, כַּאֲשֶׁר קָמוּ מֵהַחֲנִיָּה וְהִתְאַרְגְּנוּ לִיצִיאָה, הֶעֱמִידוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו בְּמָקוֹם מְיֻחָד וְהַלְּוִיִּים נָשְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית עַל כִּתְפֵיהֶם.
'
מְעַנְיֵן לָמָּה גַּם הַיּוֹם אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה' חָשַׁב מוֹטִי, 'הֲרֵי אֵין הַיּוֹם מַסָּעוֹת בַּמִּדְבָּר וְגַם מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא מַכְרִיז "קוּמָה ה'"?

בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לַבַּיִת, עָנָה אַבָּא לְמוֹטִי עַל שְׁאֵלָתוֹ:

"לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ 'מֹשֶׁה' קָטָן בְּתוֹךְ הַלֵּב, שֶׁנּוֹתֵן לוֹ כֹּחוֹת לַעֲבֹד אֶת ה'. לְכָל דּוֹר יֵשׁ נְשִׂיא הַדּוֹר, שֶׁהוּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁבַּדּוֹר. כַּמּוּבָן שֶׁבְּדוֹרֵנוּ, זֶה הָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. כְּשֶׁפּוֹתְחִים אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, אָז 'מֹשֶׁה' שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר "קוּמָה ה'"! מֹשֶׁה שֶׁבַּדּוֹר שֶׁלָּנוּ, מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לָקוּם וּלְהוֹסִיף בַּתּוֹרָה וּבִקְדֻשָּׁה."

"וּמַה הַכַּוָּנָה בַּמִּלִּים – "וְיָפוּצוּ אוֹיְבֶיךָ"? שָׁאַל מוֹטִי אֶת אַבָּא.

וְאַבָּא הִסְבִּיר: "אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְגָרֵשׁ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַלֹּא טוֹבִים שֶׁמַּפְרִיעִים לָנוּ לְבַצֵּעַ אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁלָּנוּ.

כְּשֶׁמּוֹצִיאִים סֵפֶר תּוֹרָה, נוֹתְנִים לָנוּ כֹּחַ לְכָךְ! הַכֹּחַ הַזֶּה נִתָּן לָנוּ כַּמּוּבָן מֵהָרַבִּי, מֹשֶׁה שֶׁבַּדּוֹר, בְּכָל שַׁבָּת מֵחָדָשׁ!"

מוֹטִי הֶחְלִיט, שֶׁכְּבָר הַיּוֹם הוּא יִגְרֹם לָרַבִּי נַחַת וְיָפִיץ וִיגָרֵשׁ אֶת כָּל אוֹיְבָיו! הוּא נִכְנַס בְּיַחַד עִם אַבָּא אֶל בֵּיתָם הֶחָמִים וּמִיָּד שָׁאַל: "אִמָּא, אַתְּ צְרִיכָה עֶזְרָה?"