אמרו חז"ל: "כל התפילות בטלות לעתיד". על פניו, נשמע מאמר חז"ל זה תמוה ומוזר. האם לאחר שתבוא הגאולה אכן יפסיקו להתפלל? מדוע?
 
מסביר ה(רב דויד) "אבודרהם" כי התפילות במתכונתן הנוכחית תתבטלנה. כיום מהווה התפילה בעיקר בקשת צרכים. אך בגאולה לא יחסר לנו מאומה ולא יהיה על מה לבקש (לו יצויר שיחסר דבר מה למישהו, אכן תחול עליו חובה להתפלל ולבקש על כך מהשם. אך בפועל לא יחסר מאומה). אנו נמשיך אפוא להתפלל אך במתכונת שונה. אנחנו רק נודה ונחזור ונודה על כל הטובות הגדולות שהקדוש-ברוך-הוא עושה עמנו. ובלשונו של האבודרהם: "שלא יצטרכו לשאול צרכי עולם, כי בטובה גדולה יהיו כל הימים, ואין להם אלא שבח והודאה להשם יתברך".
 
בספר "בית אלוקים" למבי"ט (רבי משה בן יוסף מטראני) מובאות מספר דוגמאות לשינויים עתידיים בנוסח התפילה. למשל: בתפילת שחרית, בברכת "אהבת עולם" (שלפני קריאת משע), במקום "ושבור עול הגויים מעל צווארנו", נאמר:  "ונודה לך על ששיברת עול הגויים מעל צווארנו". במקום "ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו", נאמר: "ואתה מוליכנו קוממיות לארצנו".
 
בתפילת העמידה (שמונה עשרה) נברך את ברכת "תקע בשופר גדול" כך: "נודה לך השם אלוקינו על שתקעת בשופר גדול לחרותנו ונשאת נס לקבץ גלויותינו וקיבצתנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו, ברוך אתה השם מקבץ נדחי עמו ישראל". ברכת "השיבה שופטינו" תנוסח כך: "נודה לך על שהשבת שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה, והסרת ממנו יגון והנחה, ומלכת עלינו אתה השם לבדך...". בברכת "ולמלשינים" נאמר: "נודה לך על שלא הייתה תקווה לרשעים". בברכת "ולירושלים עירך" אכן נבקש, אך בנוסח שונה: "תשכון בתוך ירושלים עירך לעולם... בניינה תהיה בנין עולם". בברכת "את צמח דוד" נאמר:  "נודה לך על שהצמחת קרן דויד, וקרנו הרמות...".   
 
מקורות: ילקוט שמעוני תהלים תתנד. אבודרהם סדר תפילות של חול סוף שער ב. בית אלוקים שער היסודות פרק סא.