הָרַב כֹּהֵן סָקַר בְּמַבָּטוֹ הַחוֹדֵר אֶת יַלְדֵי הַכִּתָּה, "יֵשׁ כָּאן תַּלְמִיד חָדָשׁ שֶׁלֹּא יָדוּעַ לִי עָלָיו? אֵיךְ בְּכִתָּה שֶׁל 31 תַּלְמִידִים, יֵשׁ 32 פְּתָקִים?!". הַיְּלָדִים הִבִּיטוּ זֶה בָּזֶה, וְאָז הוּרְמָה אֶצְבַּע אַחַת בַּחֲשָׁשׁ.
הָרַב כֹּהֵן נִכְנַס לְכִתָּתוֹ כְּשֶׁחִיּוּךְ קַל מְרַפְרֵף עַל שְׂפָתָיו. כָּל שָׁנָה מֵחָדָשׁ הוּא אוֹהֵב אֶת הַיּוֹם הַזֶּה, בּוֹ הוּא עוֹשֶׂה הַצְבָּעָה בַּכִּתָּה, וְתָמִיד מְרַתֵּק אוֹתוֹ מַה הַכִּתָּה שֶׁל הַשָּׁנָה תִּבְחַר.
"שָׁלוֹם", הוּא הִכְרִיז בְּקוֹל טִפָּה יוֹתֵר חֲגִיגִי מִתָּמִיד. הוּא פָּנָה לִמְקוֹמוֹ, רוֹאֶה אֶת לֵוִי מַצְבִּיעַ מִמְּקוֹמוֹ, "הָרַב, לְהוֹצִיא גְּמָרוֹת?".
הָרַב כֹּהֵן נִעְנֵעַ אֶת רֹאשׁוֹ בִּשְׁלִילָה וְהִכְרִיז, "כְּמוֹ שֶׁיָּדוּעַ לָכֶם, מִדֵּי שָׁנָה בֵּית הַסֵּפֶר חוֹגֵג אֶת בַּר הַמִּצְוָה בַּחֲוָיָה יוֹצֵאת דֹּפֶן". הָרַב כֹּהֵן נֶעֱצַר לְרֶגַע, נֶהֱנָה לִרְאוֹת אֶת פְּנֵיהֶם הַמִּשְׁתַּלְהֲבוֹת שֶׁל הַיְּלָדִים וְהַלַּחְשׁוּשִׁים הַנִּלְהָבִים. "כָּעֵת אֲנִי רוֹצֶה לַעֲרֹךְ הַצְבָּעָה לְגַבֵּי הַמַּסָּע שֶׁיֵּעָרֵךְ הַשָּׁנָה".
מֶתַח שָׂרַר בַּכִּתָּה כְּשֶׁהָרַב כֹּהֵן מָנָה בִּפְנֵי הַתַּלְמִידִים אֶת שְׁתֵּי הָאוֹפְּצְיוֹת, "הָאֶפְשָׁרוּת הָרִאשׁוֹנָה הִנָּהּ מַסָּע בֶּן יוֹמַיִם בְּמִדְבַּר יְהוּדָה, וְהָאֶפְשָׁרוּת הַשְּׁנִיָּה הִנָּהּ מַסָּע בֶּן יוֹם אֶחָד לְאֵילַת". הָרַב כֹּהֵן הָיָה מְנֻסֶּה, וְלִפְנֵי שֶׁוִּכּוּחִים נִסְעָרִים יִתְפַּתְּחוּ בַּחֲלַל הַכִּתָּה, הוּא הִמְשִׁיךְ בְּאוֹתָהּ נְשִׁימָה, "כָּל אֶחָד מֻזְמָן לִרְשֹׁם אֶת שְׁמוֹ עַל פֶּתֶק וּלְהָנִיחַ אוֹתוֹ בְּאֶחָד מִשְּׁתֵּי הַקֻּפְסָאוֹת שֶׁעַל שֻׁלְחָנִי".
בָּרֶגַע שֶׁסִּיֵּם הָרַב כֹּהֵן לְדַבֵּר, פָּנוּ כָּל תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה לְהִתְוַכֵּחַ בְּהִתְלַהֲבוּת אֵיזֶה מַסָּע 'יוֹתֵר שָׁוֶה'...
אֶת הַמֶּתַח הָיָה אֶפְשָׁר לַחְתֹּךְ בְּסַכִּין. הָרַב כֹּהֵן פָּתַח אֶת הַקֻּפְסָא הַשְּׂמָאלִית וּמָנָה לְאַט לְאַט 16 פְּתָקִים שֶׁל תַּלְמִידִים. הוּא פָּנָה לְעֵבֶר הַקֻּפְסָא הַשְּׁנִיָּה, וְיַחַד עִם הַיְּלָדִים סָפַר אֶת הַפְּתָקִים שֶׁבָּהּ. הוּא נֶעֱצַר כְּשֶׁמֹּחוֹ מְקֻמָּט, "זֶה לֹא הֶגְיוֹנִי. גַּם כָּאן יֵשׁ 16 פְּתָקִים. וְהַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ הִיא אִי-זוּגִית - יֵשׁ בָּהּ 31 תַּלְמִידִים".
הָרַב כֹּהֵן סָקַר בְּמַבָּטוֹ הַחוֹדֵר אֶת יַלְדֵי הַכִּתָּה, "יֵשׁ כָּאן תַּלְמִיד חָדָשׁ שֶׁלֹּא יָדוּעַ לִי עָלָיו? אֵיךְ בְּכִתָּה שֶׁל 31 תַּלְמִידִים, יֵשׁ 32 פְּתָקִים?!". הַיְּלָדִים הִבִּיטוּ זֶה בָּזֶה, וְאָז הוּרְמָה אֶצְבַּע אַחַת בַּחֲשָׁשׁ.
"כֵּן, פִּינְחָס?", פָּנָה הָרַב כֹּהֵן אֶל הַתַּלְמִיד הַסָּמוּק. "הָרַב, אֲנִי פָּשׁוּט מַמָּשׁ הִתְלַבַּטְתִּי וְלֹא יָדַעְתִּי מַה לִּבְחֹר.. אָז הֶחְלַטְתִּי לִבְחֹר אֶת שְׁנֵי הַטִּיּוּלִים"..
הָרַב כֹּהֵן מַמָּשׁ חִיֵּךְ, "אַתָּה יוֹדֵעַ מָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אָמַר לְעַם יִשְׂרָאֵל? לֹא לִפְסֹחַ עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים!".
אֶצְבַּע נוֹסֶפֶת הוּרְמָה בַּכִּתָּה, וְהָרַב כֹּהֵן חָשַׁב לְעַצְמוֹ שֶׁבְּכָל שְׁנוֹת הַהוֹרָאָה שֶׁלּוֹ, לֹא הָיְתָה לוֹ כָּזֹאת דְּרָמָה בִּזְמַן הַהַצְבָּעָה לַטִּיּוּל הַשְּׁנָתִי. "הָרַב", שָׁאַל אֱלִיעֶזֶר, "מַה כָּל כָּךְ נוֹרָא בְּלִפְסֹחַ עַל שְׁנֵי הַסְּעִפִּים? הַאִם עָדִיף בִּכְלָל לֹא לְקַיֵּם מִצְווֹת?"
"כֵּן", הִפְתִּיעַ הָרַב כֹּהֵן, "לִפְסֹחַ עַל שְׁנֵי הַסְּעִפִּים זֶה יוֹתֵר גָּרוּעַ... כָּךְ בְּטוּחִים שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר. וּמִי שֶׁרָחוֹק לְגַמְרֵי מִשְּׁמִירַת תּוֹרָה וּמִצְווֹת, בָּרוּר לוֹ שֶׁמַּצָּבוֹ לֹא טוֹב וְהוּא עוֹד יַחְזֹר", הָרַב כֹּהֵן קָרַץ לְפִינְחָס, "נוּ, אַל תִּפְסַח עַל שְׁנֵי הַסְּעִפִּים. מָה אַתָּה בּוֹחֵר? מַסָּע לְאֵילַת אוֹ לְמִדְבַּר יְהוּדָה?".
(לקו"ש כֶּרֶךְ א עַמּוּד 183)
